הנהלת חשבונות רכישה הנה נוהג לשנות את הנכסים וההתחייבויות של עסק שנרכש לערכם ההוגן בעת הרכישה. טיפול זה נדרש במסגרת המסגרות החשבונאיות השונות, כגון GAAP ו- IFRS. תיקונים נפוצים של ערכי נכסים והתחייבויות כוללים:
רישום מלאי לפי שוויו ההוגן
רישום רכוש קבוע לפי שוויו ההוגן
רישום נכסים בלתי מוחשיים לפי שווים ההוגן
בפרט, נכסים בלתי מוחשיים (כגון רשימות לקוחות והסכמים שאינם מתחרים) כלל לא נרשמו בספרי הרוכש, ולכן רישומם כנכסים הוא חדש לחלוטין. לשינויים אלה יש השפעה על ספרי הרוכש, המכונים התאמות חשבונאיות לרכישה. ההתאמות נגרמות כתוצאה משווי הנכסים וההתחייבויות שהשתנו. לדוגמה:
גידול בשווי המלאי פירושו שהרוכש יתעד עלות מוגברת של סחורות שנמכרו כאשר המלאי נמכר בסופו של דבר.
עליית הערכת שווי הרכוש הקבוע מחייבת פחת מוגבר לאורך זמן.
הימצאותם של נכסים בלתי מוחשיים חדשים מחייבת הכרה בהפחתה לאורך זמן.
בהתחשב באופי הדוגמאות הללו, ניתן לראות כי התאמות חשבונאיות לרכישה מגדילות לעיתים קרובות את סכום ההוצאות המוכר לחברה בתקופות עתידיות, אף שהוצאות אלו אינן מסוג שאינו מזומן.
בפרט, סכום הוצאות ההפחתה יכול להיות משמעותי (אם לא מכריע), כך שהתאמה חשבונאית רכישה מסוימת זו יכולה לגרום לרוכש לרשום הפסדים משמעותיים עד למועד בו הופחתו הנכסים הבלתי מוחשיים במלואם.
עסק מסביר לעיתים קרובות את ההשפעה של התאמות חשבונאיות ברכישות בהערות הנלוות לדוחות הכספיים שלו, כך שהקוראים יוכלו להבין כיצד רכישות הטו את התוצאות המדווחות על ידי העסק.
