דלדול עלויות הוא שיטה להקצאת עלויות מיצוי משאבי הטבע ליחידות המיוצרות. הרעיון משמש לקביעת גובה עלות המיצוי שניתן לחייב בהוצאות. דלדול העלויות כולל את השלבים הבאים:
קבע את ההשקעה הכוללת במשאב (כגון רכישת מכרה פחם).
קבע את הכמות הכוללת של המשאב המופק (כגון טונות של פחם זמין).
הקצה עלויות לכל יחידה נצרכת של המשאב, בהתבסס על שיעור הסכום הכולל הזמין שנעשה בו שימוש.
אלטרנטיבה לדלדול העלויות היא דלדול באחוזים, כאשר אחוז ספציפי למינרלים מוכפל בהכנסה ברוטו שהפיק נכס במהלך שנת המס. ישנן מגבלות על השימוש בשיטה זו. לדוגמה, יש להשתמש בדלדול עלויות עבור עץ עומד.
התדלדלות העלויות דומה לפחת, כאשר העלות של נכס מוחשי מחויבת בהוצאה באופן יחסי לאורך תקופה מסוימת. ישנם שני הבדלים מרכזיים בין דלדול העלויות לבין פחת, שהם:
ניתן להשתמש בדלדול עלויות למשאבי טבע בלבד, ואילו ניתן להשתמש בפחת לכל הנכסים המוחשיים
דלדול העלויות משתנה בהתאם לרמות השימוש, בעוד שהפחת הוא חיוב תקופתי קבוע
