ישנן שתי הגדרות של תפיסת שיעור העבודה הסטנדרטית, להלן:
בסיס עלות . זהו עלות העבודה העמוסה לחלוטין המופעלת על ייצור מוצר או על מתן שירותים. מידע זה משמש לקביעת הרווח שמקורו במכירה, אשר מניח הכללת כל העלויות החלות. עלות עבודה זו משמשת גם לחישוב עלות סיום המלאי ועלות הסחורה שנמכרה במערכת תמחיר רגילה.
בסיס מחיר . זהו המחיר לשעה שגובה הלקוח עבור שירותים שניתנו. מחיר זה מורכב משולי רווח סטנדרטיים, כמו גם עלות העבודה של הספק וכל עלויות התקורה הקשורות לעבודה (כגון הטבות). מידע זה משמש לחיובי שירות וכן לקביעת מחירי מוצרים לטווח הארוך. לעומת זאת, חברה עשויה ליצור שיעור עבודה סטנדרטי שאינו מבוסס על שום עלויות הבסיס, תוך התמקדות בשיעור שיקבל השוק.
בשני המקרים יתכנו מספר שיעורי עבודה סטנדרטיים, שכל אחד מהם מבוסס על מערכי המיומנויות הכלליים של העובדים המשוערים כי הם עוסקים בעבודה הקשורה. אם יש רק שיעור עבודה סטנדרטי יחיד, עליו להתבסס על ממוצע משוקלל של עלויות העבודה הנטולות במלואן של אותם עובדים הסבירים ביותר לעסוק בעבודה הקשורה.
המידע הדרוש להפקת שיעור עבודה סטנדרטי כולל:
שיעורי שכר עובדים לשעה
שיעורי שכר דיפרנציאליים משמרים לשעה
צפויות רמות שעות נוספות
תשלום מחיר חתיכה צפוי ליחידה המיוצרת
עלויות גמלה (כמו ביטוח רפואי ושיניים) לשעה
אחוז מס שכר הקשור לשכר לשעה