חסמי יציאה הם מכשולים שמפריעים לעסק לצאת משוק. המשרד רשאי לשקול את קיומם של חסמים אלה כאשר הוא מחליט בתחילה אם להיכנס לשוק, מה שעלול לגרום לו לעולם לא להיכנס לשוק. כמה דוגמאות לחסמי יציאה הן:
ממשלה מקומית מחייבת עסק להישאר בשוק, מכיוון שמוצריו או שירותיו נחשבים לרווחת הציבור. לדוגמא, חברת תעופה עשויה להידרש לשמור על שירות בקהילה מקומית קטנה, למרות שיש מעט לקוחות באזור.
חברה השקיעה סכום משמעותי בשוק, שהיא תאבד אם תצא מהשוק. מדובר בעלות שקועה, ולכן אין לה שום השפעה על החלטת ההנהלה לעזוב את השוק, ובכל זאת היא נכללת בדרך כלל בהחלטה.
עלויות סגירה מאסיביות ייווצרו כחלק מתהליך היציאה. לדוגמא, חברת כרייה תצטרך להוציא סכומים גדולים לתיקון סביבתי כאשר היא סוגרת מכרה פתוח. לחלופין, הממשלה רשאית לחייב כי ישולמו תשלומים משמעותיים לעובדים שעבודתם תסתיים כתוצאה מסגירת מתקן.
כשיש חסמי יציאה, סביר יותר לחברה להמשיך להציע סחורות או שירותים, למרות שהיא עשויה להפסיד כסף או להרוויח רק רווח קטן בכל עסקת מכר. כשיש כמה חברות באותו מצב, יש יותר מדי מתחרים, כך שהרווחים צפויים להישאר נמוכים או לא קיימים.
