יחס החוב לטווח הארוך הוא שיטה המשמשת לקביעת המינוף שעסק לקח על עצמו. כדי להפיק את היחס, חלק את החוב לטווח הארוך של ישות לפי הסכום המצרפי של המניה הרגילה והמניה המועדפת עליה. הנוסחה היא:
חוב לטווח ארוך ÷ (מניות רגילות + מניות מועדפות) = יחס חוב לטווח ארוך
כאשר היחס הוא גבוה יחסית, זה מרמז שעסק נמצא בסיכון גדול יותר לפשיטת רגל, מכיוון שהוא לא יוכל לשלם עבור הוצאות הריבית על החוב אם תזרימי המזומנים שלו ירדו. זוהי בעיה יותר בתקופות בהן שיעורי הריבית עולים, או כאשר תזרימי המזומנים של עסק נתונים לשינויים גדולים, או כאשר יש לגוף יש עתודות מזומנים מזעריות יחסית לפרעון התחייבויות החוב שלה.
היחס משמש לעתים להשוואת רמת המינוף של עסק לאלה של מתחרותיו, כדי לראות אם רמת המינוף סבירה.
יחס החוב להון הרגיל יכול להוות אינדיקטור אמין יותר לכדאיות הפיננסית של עסק, מכיוון שהוא כולל גם את כל החובות לטווח הקצר. זה במיוחד במקרה שלארגון יש סכום חוב גדול שיגיע למועד בשנה הבאה, שלא יופיע ביחס החוב לטווח הארוך.
