ישנם מקרים שבהם מכירת המלאי היא, למעשה, הסדר מימון מוצרים. סביר להניח שעסקה תהיה הסדר מימון בכל אחד מהמצבים הבאים:
המוכר מסכים לרכוש מחדש את הפריט שהוא מכר זה עתה, או יחידה זהה למעשה.
המוכר מתחייב שצד שלישי ירכוש את הפריט, ואז מסכים לרכוש את הפריט מהצד השלישי.
המוכר שולט בסילוק הפריט שנמכר באחד מהמצבים הקודמים.
אפשרות למוכר לרכוש מחדש מלאי זהה למחויבות לרכוש פריטים שהוא מכר, אם יש קנס בגין אי מימוש האופציה. אותו טיפול חל גם על אופציית מכר שהמשווק יכול לממש כנגד המוכר.
הסדר מימון מוצרים יותר צפוי להתקיים כאשר קיימת ערבות למחיר מכירה חוזרת, לפיה המוכר המקורי מסכים לשלם כל מחסור בין המחיר בו מכר למשווק למחיר בו מכר המשווק לצד שלישי.
ההתחשבנות בהסדר מימון מוצרים היא להתייחס אליו כהסדר הלוואה ולא כעסקת מכר. לפיכך, "המוכר" ממשיך לדווח על בעלותו בנכס "נמכר", וכן על התחייבות בגין חובת הרכישה החוזרת שלו. יש התחייבות לחובת הרכישה החוזרת על ידי שתי וריאציות:
רוכש חוזר ראשי . אם המוכר מתחייב לרכוש מחדש את המוצר, הוא רושם את חובת הרכישה החוזרת ברגע שהוא מקבל את התמורה מעסקת המימון הראשונית.
רוכש משנה משני . אם צד שלישי התחייב לרכוש את המוצר מחדש, המוכר רושם את חובת הרכישה החוזרת ברגע שהמוצר נרכש על ידי הצד השלישי.
בנוסף, המוכר צובר כל עלויות מימון ואחזקה שייגרם לקונה. הדוגמה הבאה ממחישה את המושג.
דוגמה להסדר מימון מוצרים
ארמדיל תעשיות נכנסת לעסקה שבה ישות אחרת נוצרת באופן חוקי בשם ArmaLoan, מקבלת מלאי מארמדילו כנכס היחיד שלה, ואז משתמשת במלאי כבטוחה להשגת הלוואה, את הכספים שממנה היא מועברת לארמדילו. כחלק מההסדר, ארמדילו משלם עלויות אחסון מלאי מטעם ArmaLoan, כמו גם ריבית על המלאי התואמת את חיובי הריבית ש- ArmaLoan גובה על המימון הבנקאי. ארמדילו מסכים לרכוש את המלאי מחדש בשנה אחת, כאשר תוקף הסדר ההלוואה יפוג.
