אומדן חשבונאי הוא קירוב לסכום העסקה העסקית שאין אמצעי מדידה מדויק לה. אומדנים משמשים בחשבונאות בסיס צבירה כדי להפוך את הדוחות הכספיים למלאים יותר, בדרך כלל לחזות אירועים שטרם התרחשו, אך הנחשבים סבירים. אומדנים אלה עשויים להתוקן לאחר מכן ככל שיהיה מידע נוסף זמין. דוגמאות לאומדנים חשבונאיים הן:
הוראת הפסד לתביעת נזק סביבתי
הפרשה הפסדית לחוב רע
הפרשה להפסד לתביעות אחריות
סכום האומדן החשבונאי מבוסס על ראיות היסטוריות ושיפוט רואה החשבון. הבסיס לפיו מתבצעת הערכה חשבונאית צריך להיות מתועד במלואו, במידה והוא מבוקר במועד מאוחר יותר.
