עלויות תקופה

עלות תקופתית היא כל עלות שלא ניתן להוון בהוצאות ששולמו מראש, מלאי או רכוש קבוע. עלות תקופתית קשורה יותר לחלוף הזמן מאשר לאירוע עסקה. מכיוון שבעצם עלות תקופתית מחויבת תמיד בהוצאה בבת אחת, ניתן לכנות אותה באופן הולם יותר הוצאה תקופתית. עלות תקופתית מחויבת בהוצאה בתקופה שנוצרה. עלות מסוג זה אינה כלולה בעלות הסחורה שנמכרה בדוח רווח והפסד. במקום זאת, הוא נכלל בדרך כלל בסעיף הוצאות מכירה והנהלה בדוח רווח והפסד. דוגמאות לעלויות תקופתיות הן:

• הוצאות מכירה

• הוצאות פרסום

• הוצאות נסיעה ובידור

• עמלות

• הוצאות פחת

• הוצאות כלליות ומנהלתיות

• משכורות והטבות מנהלים וניהוליים

• השכרת משרד

• הוצאות ריבית (שאינה מהוונת לנכס קבוע)

ברשימה הקודמת של עלויות התקופה צריך להבהיר כי רוב העלויות הניהוליות של עסק יכולות להיחשב בעלויות תקופות.

פריטים שאינם עלויות תקופה הם:

• עלויות הכלולות בהוצאות ששולמו מראש, כגון שכר דירה ששולם מראש

• עלויות הכלולות במלאי, כגון עבודה ישירה, חומרים ישירים ותקורות ייצור

• עלויות הכלולות ברכוש הקבוע, כגון רכוש רכש וריבית מהוונת

לפיכך, אם כל השימוש שאליו ניתן להעלות עלות נצרך בתקופת החשבונאות הנוכחית (כגון שכר דירה או כלי עזר) מדובר ככל הנראה בעלות תקופתית, ואילו אם השימוש בו מקושר למוצר או מפוזר על פני מספר תקופות, זה כנראה לא עלות תקופתית.

תנאים דומים

עלות תקופתית מכונה גם הוצאה תקופתית.