הון עצמי הוא כספים המשולמים לעסק על ידי משקיעים בתמורה למניה משותפת או מועדפת. זה מייצג את המימון המרכזי של עסק, שאליו ניתן להוסיף מימון חוב. לאחר השקעתן, כספים אלה נמצאים בסיכון, שכן משקיעים לא יוחזרו במקרה של פירוק תאגידי עד שתביעותיהם של כל הנושים האחרים יוסדרו. למרות סיכון זה, המשקיעים מוכנים לספק הון עצמי מסיבות אחת או יותר מהסיבות הבאות:
בעלות על מספר מספיק של מניות מעניקה למשקיע שליטה מסוימת בעסק בו בוצעה ההשקעה.
המושקע רשאי להוציא מדי פעם דיבידנדים לבעלי המניות שלה.
מחיר המניות עשוי להעריך לאורך זמן, כך שמשקיעים יכולים למכור את מניותיהם ברווח.
מנקודת מבט חשבונאית, הון הון נחשב לכל המרכיבים בסעיף ההון העצמי במאזן, הכולל את השווי הנקוב של כל המניות שנמכרו, הון משולם נוסף, הרווחים השמורים וסכום הקיזוז של כל אוצר מניות (מניות שנרכשו מחדש).
מנקודת מבט של הערכת שווי, ההון העצמי נחשב לסכום הנקי של כל הכספים שיוחזרו למשקיעים אם כל הנכסים היו מחוסלים וכל ההתחייבויות התאגידיות מסולקות. במקרים מסוימים זה עשוי להיות נתון שלילי מכיוון ששווי השוק של נכסי החברה עשוי להיות נמוך מהסכום הכולל של ההתחייבויות.
צורה חלופית של הון היא מימון חוב, בו המשקיעים משלמים גם כספים לעסק, אך מצפים שיוחזרו יחד עם ריבית במועד עתידי.
