דוחות כספיים הם אוסף של דוחות ברמת סיכום אודות התוצאות הכספיות של הארגון, מצבו הכספי ותזרים המזומנים. הם שימושיים מהסיבות הבאות:
כדי לקבוע את יכולתו של עסק לייצר מזומנים ואת המקורות והשימושים במזומן זה.
כדי לקבוע אם לעסק יכולת להחזיר את חובותיו.
כדי לעקוב אחר תוצאות פיננסיות בקו מגמה כדי לאתר כל נושא רווחיות מתקרב.
להפיק מההצהרות יחסים פיננסיים שיכולים להצביע על מצב העסק.
לחקור את פרטי העסקאות העסקיות מסוימות, כמפורט בגילויים הנלווים להצהרות.
התוכן הסטנדרטי של קבוצת דוחות כספיים הוא:
מאזן . מראה את נכסי הישות, ההתחייבויות וההון העצמי למועד הדוח. הוא אינו מציג מידע המכסה פרק זמן.
דוח רווח והפסד . מראה את תוצאות הפעילות והפעילות הפיננסית של הישות לתקופת הדיווח. זה כולל הכנסות, הוצאות, רווחים והפסדים.
דוח תזרימי מזומנים . מראה שינויים בתזרימי המזומנים של הישות במהלך תקופת הדיווח.
הערות משלימות . כולל הסברים על פעילויות שונות, פירוט נוסף על חשבונות מסוימים ופריטים אחרים כפי שמורה על פי המסגרת החשבונאית החלה, כגון GAAP או IFRS.
אם עסק מתכנן להוציא דוחות כספיים למשתמשים חיצוניים (כגון משקיעים או מלווים), יש לעצב את הדוחות הכספיים בהתאם לאחת מהמסגרות החשבונאיות העיקריות. מסגרות אלה מאפשרות מרחב מסוים לאופן בו ניתן לבנות דוחות כספיים, ולכן לדוחות שמונפקות על ידי חברות שונות אפילו באותו ענף עשויות להיות הופעות שונות במקצת. דוחות כספיים המונפקים לצדדים חיצוניים עשויים להיות מבוקרים כדי לוודא את דיוקם והגינותם.
אם דוחות כספיים מונפקים אך ורק לשימוש פנימי, אין הנחיות, למעט שימוש נפוץ, לגבי אופן הצגת הדוחות.
ברמה המינימלית ביותר, צפוי עסק להוציא דוח רווח והפסד על מנת לתעד את התוצאות החודשיות שלו ואת סיום המצב הכספי. מכלול הדוחות הכספיים צפוי כאשר עסק מדווח על התוצאות לשנת כספים מלאה, או כאשר עסק בבעלות ציבורית מדווח על תוצאות הרבעונים הכספיים שלו.
