עלות נצברת היא עלות הסחורה או השירותים שהתקבלו או נוצרו במהלך תקופה, כאשר היעדר חיוב ספק מאלץ את הקונה לצבור את העלות הנלווית. היעדר חיוב ספק נובע בדרך כלל מכיוון שהחשבונית נמצאת במעבר, ואינה מגיעה מהספק אלא לאחר סגירת הספרים לתקופת הדיווח.
עלות נצברת עם רשומת יומן הכוללת את האומדן הטוב ביותר של חברת הקונה לגבי עלות הסחורה או השירותים שהתקבלו. מידע זה עשוי להגיע מהזמנת רכש מאשרת. ערך זה מוגדר כערך הפוך, כך שהוא מגובה אוטומטית ממערכת הנהלת החשבונות בתקופת הדיווח הבאה, כאשר ככל הנראה חשבונית הספק תגיע.
אף על פי שהשימוש בעלויות שנצברו אכן מביא לדוחות כספיים מדויקים יותר, הם גם דורשים עבודה ניכרת למחקר ומעקב. כתוצאה מכך, מרבית הארגונים צוברים עלויות רק כאשר הסכומים המדוברים הם מעל לסף המהותיות; מתחת לסף זה, אין זה משתלם לרשום אותם.
לא נעשה שימוש בעלויות נצברות בעסק הפועל על בסיס חשבונאי מזומנים, מכיוון שהוא רושם עסקאות רק כאשר יש העברה של מזומנים. במערכת בסיס מזומן, העלויות נרשמות בעת תשלוםן, הנוטה לעכב את ההכרה בעלויות.
כדוגמה לעלות נצברת, חברה מקבלת סחורה מספק ביום האחרון של החודש, בגינה תחויב בסך 10,000 דולר. החשבונית של הספק טרם הגיעה כאשר החברה סוגרת את ספריה לחודש ולכן הבקר יוצר עלות נצברת עם חיוב של 10,000 דולר לחשבון המלאי וזיכוי לחשבון ההתחייבויות שנצברו. בתחילת החודש הבא ערך זה הפוך, וחשבונית הספק נרשמת עם הגעתו.
