יתרה מפצה היא יתרת מינימום בחשבון הבנק שהלווה מסכים לשמור עם המלווה. מטרת יתרה זו היא להפחית את עלות ההלוואות למלווה, שכן המלווה יכול להשקיע את המזומנים הנמצאים בחשבון הבנק המפצה ולשמור על חלקם או את כל התמורה. הלווה עשוי גם ליהנות מהענקת ריבית נמוכה במקצת. עם זאת, הלווה משלם גם ריבית על יתרת הלוואה נטו קטנה מסכום ההלוואה, כך שהריבית האפקטיבית לכל ההסדר גבוהה יותר.
לדוגמא, לתאגיד יש קו אשראי של 5 מיליון דולר בבנק. בהסכם ההשאלה נקבע כי התאגיד ישמור על יתרה מפצה בחשבון בבנק של לפחות 250,000 $. כאשר שני הצדדים של ההסדר מנוגדים, ההלוואה היא למעשה 4,750,000 $.