תפיסת האימות קובעת כי אמורה להיות אפשרות לשחזר את התוצאות הכספיות המדווחות של ארגון על ידי צד שלישי, בהתחשב באותן עובדות והנחות. לדוגמא, מבקר חיצוני אמור להיות מסוגל לבנות תוצאות דוחות כספיים זהות לזה של לקוח, תוך שימוש באותה מערך רשומות פיננסיות ושימוש באותן הנחות שהופעל על ידי הלקוח. כאשר ניתן לאמת דוחות כספיים, הדבר מבטיח למשתמשים בדוחות כי הם מייצגים בצורה הוגנת את העסקאות הבסיסיות.
לא ניתן להשיג אימות מבלי לדעת את ההנחות המשמשות עסק בבניית הדוחות הכספיים שלו. לדוגמא, הוצאות הפחת המחושבות על ידי צד שלישי יכולות להשתנות בקלות מאותה הוצאה המחושבת על ידי עסק, בהתאם למשך השימוש הצפוי ולערך ההצלה המשמשים את העסק. באופן דומה, עסק משתמש בהנחות לגבי מספר המוצרים שיוחזרו כאשר הוא מקבל קצבה להחזרת מוצרים.
האימות כולל יותר משכפול של התוצאות המדווחות על ידי גורם אחר. זה כרוך גם בהחלטה האם ההנחות בהן משתמש הצד השני הן סבירות. בהחלט יתכן שמבקר החוקר את הדוחות הכספיים של לקוח יגיע למסקנה שהלקוח הניח הנחות שגויות. היבט נוסף של האימות הוא שעסק מספק תיעוד ברור כיצד השיג את מספרו. על ידי בחינת מסמכים אלה ניתן לראות אם יש זרימה הגיונית ממסמכי המקור לדוחות הכספיים.
