מטרת המאזן היא לחשוף את מצבו הכספי של עסק בנקודת זמן מסוימת. ההצהרה מראה בבעלות ישות (נכסים) וכמה היא חייבת (התחייבויות), וכן את הסכום שהושקע בעסק (הון עצמי). מידע זה הוא בעל ערך רב יותר כאשר המאזנים למספר תקופות רצופות מקובצים יחד, כך שניתן יהיה לראות מגמות בפריטי השורה השונים.
ישנן מספר קבוצות משנה של מידע שניתן להשתמש בהן כדי להשיג הבנה של המצב הכספי לטווח הקצר של ארגון. כאשר משווים את סכום המשנה של הנכסים השוטפים לסכום המשנה של ההתחייבויות השוטפות, ניתן להעריך האם לחברה יש גישה לכספים מספיקים לטווח הקצר כדי לשלם את התחייבויותיה לטווח הקצר.
אפשר גם להשוות את סכום החוב הכולל לסכום ההון הכולל המופיע במאזן, כדי לראות אם יחס החוב / ההון שנוצר מעיד על רמת הלוואות גבוהה באופן מסוכן. מידע זה שימושי במיוחד עבור מלווים ונושים, שרוצים לדעת אם הארכת אשראי נוסף עלולה לגרום לחוב רע.
המשקיעים אוהבים לבחון את סכום המזומנים במאזן כדי לראות אם יש מספיק זכות לשלם להם דיבידנד. עם זאת, יתכן שיהיה צורך להתאים פסק דין זה בהתאם לצורך להשקיע כספים נוספים בעסק.
רוכש פוטנציאלי של עסק בוחן מאזן כדי לראות אם ישנם נכסים שעלולים להיפטר מבלי לפגוע בעסק הבסיסי. לדוגמא, הרוכש יכול להשוות את יתרת המלאי המדווחת למכירות כדי לגזור רמת מחזור מלאי, שיכולה להצביע על קיום מלאי עודף. ניתן להחיל את אותה השוואה גם לגבי חשבונות חייבים. לחלופין, ניתן להשוות את סך הנכסים הקבועים למכירות כדי להפיק מדד מחזור רכוש קבוע, אשר משווים אותו לחברות הטובות ביותר באותו ענף כדי לראות אם ההשקעה ברכוש הקבוע גבוהה מדי.
בקיצור, מטרת המאזן היא בעצם לחשוף את מצבו הכלכלי של ארגון, אך המשתמשים עשויים להתמקד במידע שונה במסגרת ההצהרה, בהתאם לצרכים שלהם.
