כושר פירעון הוא היכולת של ארגון לשלם עבור התחייבויותיו לטווח הארוך במועד. אם היא לא יכולה לנהל משאבים לשם כך, ישות לא יכולה להמשיך בעסקים, והיא עשויה להימכר או לחסל. כושר הפירעון הוא מושג ליבה עבור מלווים ונושים, המשתמשים ביחסים פיננסיים ובמידע פיננסי אחר כדי לקבוע אם ללווה פוטנציאלי יש את המשאבים לשלם עבור התחייבויותיו. יחס החוב להון והפעמים יחס רווחיות הם בין המדדים הנפוצים ביותר לקביעת הנושא לפירעון.
יכול להיחשב ככושר שמירה על יכולת הפירעון בהתבסס על אירוע לא פיננסי. לדוגמא, חברה הנשענת על זרם הכנסות מתמלוגים על פטנטים עלולה להיות בסכנת חדלות פירעון לאחר פקיעת הפטנט. המשך כושר הפירעון יכול להוות חשש גם כאשר עסק מאבד תביעה ממנה הנזקים נחשבים משמעותיים, או שלא מתקבל אישור רגולטורי למיזם עסקי.
כאשר הנהלת החברה מחליטה אם לממן פעולות בתוספת חוב או הון עצמי, הסיכון לחדלות פירעון הוא אחד משיקולי המפתח שלה. כאשר עסק פועל בסביבה רווחית נמוכה בה התוצאות החודשיות משתנות מאוד, הוא נמצא בסיכון גדול יותר לחדלות פירעון, ולכן הוא אמור להיות נוטה יותר לממן פעילות עם הון עצמי נוסף.
