סקירה כללית של שיטת ההתחלה הראשונה
שיטת הערכת המלאי הראשונה ב- FIFO הראשונה היא הנחת תזרימי עלות שהסחורה הראשונה שנרכשה היא גם הסחורה הראשונה שנמכרה. ברוב החברות הנחה זו תואמת מקרוב את זרימת הסחורות בפועל, ולכן נחשבת לשיטת הערכת המלאי הנכונה ביותר. תפיסת הזרימה של FIFO היא תפיסה הגיונית עבור עסק, מכיוון שמכירת הסחורה העתיקה ביותר מפחיתה תחילה את הסיכון להתיישנות המלאי.
לפי שיטת FIFO, הסחורה המוקדמת ביותר שנרכשה הם הראשונים שהוסרו מחשבון המלאי. כתוצאה מכך מתחשבים בפריטים הנותרים במלאי בעלויות האחרונות שנוצרו, כך שנכס המלאי שנרשם במאזן מכיל עלויות די קרובות לעלויות האחרונות שניתן היה להשיג בשוק. לעומת זאת, שיטה זו מביאה גם לכך שעלויות היסטוריות ישנות יותר תואמות להכנסות השוטפות ונרשמות בעלות הסחורה שנמכרה; המשמעות היא שהמרווח הגולמי אינו משקף בהכרח התאמה נכונה של הכנסות ועלויות. לדוגמא, בסביבה אינפלציונית, דולרי ההכנסות בעלות השוטפת יתאימו לפריטים מלאי ישנים ונמוכים יותר, שמניבים את הרווח הגולמי הגבוה ביותר האפשרי.
שיטת FIFO מותרת הן בעקרונות חשבונאות מקובלים והן בתקני דיווח פיננסי בינלאומיים. שיטת FIFO מספקת את אותן התוצאות במערכת המלאי התקופתית או התמידית.
דוגמה לשיטה הראשונה בהתחלה
תאגיד מילאגרו מחליט להשתמש בשיטת FIFO לחודש ינואר. במהלך אותו חודש היא מתעדת את העסקאות הבאות:
