נכס שניתן לזהות הוא נכס נפרד שנרכש באמצעות שילוב עסקי. נכסים אלה מוקצים לשווי הוגן ונרשמים ברשומות הכספיות של הרוכש. לאחר הקצאת השווי ההוגן של כל הנכסים וההתחייבויות הניתנים לזיהוי, הופחת הסכום המצרפי ממחיר הרכישה ששולם לבעלי הרוכש; השארית נרשמת כמוניטין במאזן הרוכש.
דוגמאות לנכסים הניתנים לזיהוי הם מבנים, ציוד מחשב, מכונות, ציוד משרדי וכלי רכב. נכסים בלתי מוחשיים יכולים להיחשב גם כנכסים ניתנים לזיהוי.
נכס נחשב לזיהוי אם ניתן להיפטר ממנו בנפרד.
