לְמַמֵן

תקופת אשראי

תקופת האשראי היא מספר הימים שלקוח רשאי להמתין לפני תשלום חשבונית. הרעיון חשוב מכיוון שהוא מציין את כמות ההון החוזר שעסק מוכן להשקיע בחשבונותיו על מנת לייצר מכירות. לפיכך, תקופת אשראי ארוכה יותר שווה להשקעה גדולה יותר בחייבים. ניתן להשוות את המדד גם לתקופת האשראי של המתחרים, כדי לבדוק אם חברות אחרות מציעות תנאים שונים ללקוחותיהן. לדוגמה:

  • אם החברה מעניקה תנאים של 2/10 נטו 30, המשמעות היא שתקופת האשראי היא 10 ימים אם הלקוח בוחר לקחת הנחה בתשלום מוקדם של 2%, או תקופת האשראי היא 30 יום אם הלקוח בוחר לשלם את מלוא הסכום של החשבונית.

  • אם החברה מעניקה תנאים של 1/5 45 נטו, פירוש הדבר שתקופת האשראי היא 5 ימים אם הלקוח בוחר לקחת הנחה בתשלום מוקדם של 1%, או תקופת האשראי היא 45 יום אם הלקוח בוחר לשלם את מלוא הסכום של החשבונית.

תקופת האשראי אינה מתייחסת לפרק הזמן שלוקח הלקוח לתשלום חשבונית, אלא לתקופה שניתנה על ידי המוכר לשלם את החשבונית. לפיכך, אם המוכר מאפשר 30 יום לשלם והלקוח משלם תוך 40 יום, תקופת האשראי הייתה 30 יום בלבד. אם המוכר דורש מספר רב של תשלומים לאורך זמן, תקופת האשראי היא המרווח ממועד הארכת האשראי לראשונה ועד שהתשלום האחרון אמור להתבצע על ידי הלקוח. לפיכך, אם המוכר מאפשר לשלוח תשלומים חלקיים חודשיים, כאשר התשלום האחרון אמור להיות 90 יום, תקופת האשראי היא 90 יום.

מושג אחר לחלוטין הוא תקופת הגבייה, שהיא משך הזמן האמיתי שלוקח למוכר להשיג תשלום מהקונה. בהתאם לאיכות האשראי של הקונה, תקופת הגבייה יכולה להיות ארוכה משמעותית מתקופת האשראי.

כאשר חברה דורשת תנאים במזומן למשלוח, תקופת האשראי היא אפס ימים ותקופת הגבייה היא גם אפס ימים.