השקעה המוחזקת לפדיון היא נכס פיננסי לא-רעיוני שיש לו תשלומים קבועים או ניתנים לקביעה ושהגיע לפדיון קבוע, ובגינו יש לגוף יכולת וגם כוונה להחזיק לפדיון. סיווג ההחזקה לפדיון אינו כולל נכסים פיננסיים שהישות מייעדת להיות בשווי הוגן דרך רווח והפסד, כזמינים למכירה, או כהלוואות או חייבים. ניירות הערך הנפוצים ביותר המוחזקים לפדיון הם אגרות חוב וניירות ערך חוב אחרים. מניות רגילות ומניות מועדפות אינן מסווגות כניירות ערך המוחזקים לפדיון, מכיוון שאין להן מועדי פירעון, ולכן לא ניתן להחזיקן לפדיון.
ישות אינה יכולה לסווג נכסים פיננסיים כלשהם כמוחזקים לפדיון אם מכרה או סיווגה מחדש יותר מכמות לא מבוטלת של השקעות המוחזקות לפדיון לפני הפדיון בשנת הכספים הנוכחית או בשנתיים הקודמות. למעשה, ההנחה היא שארגון כזה אינו מסוגל להחזיק השקעה עד למועד הפירעון. הגבלה זו אינה כוללת סיווגים מחדש שהיו קרובים כל כך לפדיון או למועד ההתקשרות של הנכס, עד ששינויים בריבית השוק לא היו משפיעים באופן משמעותי על שוויו ההוגן של הנכס, או על אלה שהגוף כבר גבה עבורם את כל הקרן המקורית באופן משמעותי או כאלה שנגרמו על ידי אירוע בודד שאינו בשליטת הישות.
עלות השקעה מוחזקת לפדיון אינה מותאמת לשווי ההוגן במהלך תקופת ההחזקה; אין טעם לעשות זאת, שכן (כשמו כן הוא) המחזיק מתכוון לשמור על הבעלות עד למועד הפירעון של ההשקעה, ובנקודה זו יימכר הערך הנקוב של ההשקעה.
ההסברים והכללים שצוינו כאן מתוארים במסגרת התקנים הבינלאומיים לדיווח פיננסי.
תנאים דומים
השקעה המוחזקת לפדיון מכונה גם נייר ערך המוחזק לפדיון.
