לְמַמֵן

נכס נדחה

נכס נדחה הוא הוצאה שבוצעה מראש וטרם נצרכה. זה נובע מאחד משני מצבים:

  • תקופת צריכה קצרה . ההוצאה מתבצעת מראש, והפריט שנרכש צפוי להיות נצרך תוך מספר חודשים. נכס נדחה זה נרשם כהוצאה ששולמה מראש, ולכן הוא מופיע בתחילה במאזן כנכס שוטף.

  • תקופת צריכה ארוכה . ההוצאה מבוצעת מראש, והפריט שנרכש לא צפוי להיות נצרך במלואו עד שיעברו מספר רב של תקופות דיווח. במקרה זה, סביר יותר שהנכס הנדחה יירשם כנכס לטווח ארוך במאזן.

דוגמאות להוצאות המטופלות באופן שגרתי כנכסים נדחים הן:

  • ביטוח ששולם מראש

  • שכר דירה ששולם מראש

  • פרסום בתשלום מראש

  • עלויות הנפקת אג"ח

הסיבה להתייחסות להוצאות כאל נכסים נדחים היא שאם לא כן הם יחויבו בהוצאות לפני שנצרכו ההטבות הנלוות, וכתוצאה מכך הכרת הוצאות גבוהה במיוחד בתקופות דיווח קודמות, והכרת הוצאות נמוכה מדי בתקופות מאוחרות יותר.

תפיסת הנכס הנדחה אינה מיושמת כאשר עסק משתמש בבסיס המזומנים של החשבונאות, מכיוון שההוצאות נרשמות כהוצאות ברגע ששולם עבורן בשיטה זו. לפיכך, פריטים אלה יחויבו בהוצאות בבת אחת על בסיס חשבונאי במזומן.

קל לשכוח מסעיפי הנכסים הנדחים היושבים במאזן, מה שאומר שיש מחיקה גדולה של סעיפים אלה בסוף השנה, כאשר חשבונות נבחנים על ידי רואי החשבון. כדי להימנע ממחיקה גדולה זו, עקוב אחר כל פריטי הנכס הנדחים בגליון האלקטרוני, תאם את הסכומים בגיליון האלקטרוני ליתרת החשבון הרשומה בספר החשבונות בסוף כל תקופת דיווח והתאם את יתרת החשבון (בדרך כלל עם חיוב תקופתי להוצאה) לפי הצורך.

כדי להימנע מעבודה הקשורה למעקב אחר נכסים נדחים, שקול לנקוט במדיניות חשבונאית לפיה הוצאות הנחותות מתחת לסכום מינימלי מחויבות באופן אוטומטי בהוצאות.

$config[zx-auto] not found$config[zx-overlay] not found