עקרון הכרת ההכנסות קובע כי יש לרשום הכנסות רק לאחר שהרוויחו אותן, ולא כאשר נאסף הכסף המזומן. לדוגמא, שירות חריש שלג משלים את חריש חניון החברה בתשלום רגיל של 100 דולר. היא יכולה להכיר בהכנסות מיד עם סיום החריש, גם אם היא אינה מצפה לתשלום מהלקוח במשך מספר שבועות. מושג זה משולב בבסיס הצבירה של חשבונאות.
וריאציה לדוגמא היא כאשר אותו שירות חריש שלג משולם 1,000 דולר מראש בכדי לחרוש את חניון הלקוח במשך ארבעה חודשים. במקרה זה, על השירות להכיר בתוספת של המקדמה בכל אחד מארבעת החודשים המכוסים בהסכם, כדי לשקף את הקצב בו הוא מרוויח את התשלום.
אם יש ספק אם יתקבל תשלום מלקוח, אזי על המוכר להכיר בקצבה לחשבונות מסופקים בסכום שלפיו הוא צפוי כי הלקוח יפטור מתשלומו. אם קיים ספק מהותי כי יתקבל תשלום כלשהו , הרי שהחברה לא צריכה להכיר בהכנסות כלשהן עד לקבלת תשלום.
גם על בסיס בסיס הצבירה של חשבונאות, אם ישות מקבלת תשלום מראש מלקוח, הישות רושמת תשלום זה כהתחייבות, ולא כהכנסה. רק לאחר שהיא השלימה את כל העבודות במסגרת ההסדר עם הלקוח היא יכולה להכיר בתשלום כהכנסה.
על בסיס בסיס המזומנים של החשבונאות, עליך לרשום הכנסות לאחר שהתקבל תשלום במזומן. לדוגמא, באמצעות אותו תרחיש כפי שצוין זה עתה, שירות חריש השלג לא יכיר בהכנסות אלא לאחר שקיבל תשלום מלקוחו, למרות שזה עשוי לעבור מספר שבועות לאחר סיום שירות החריש.
תנאים דומים
עקרון הכרת ההכנסות ידוע גם כמושג הכרת הכנסות.
