לְמַמֵן

קרן שוקעת אג"ח

קרן לשקיעת איגרות חוב היא חשבון נאמנות לתוכו חברה ממקמת מזומנים שבהם תשמש בסופו של דבר כדי לפרוש התחייבות אג"ח שהנפיקה בעבר. קיומה של קרן זו מועיל בדרכים הבאות:

  • זה מעניק ביטחון מסוים למחזיקי האג"ח, מכיוון שהוא משפר את הסבירות שהמנפיק יפרוש בסופו של דבר את האג"ח הקשורות.

  • בהתחשב בהפחתת הסיכון למשקיעים, הם עשויים לקבל ריבית אפקטיבית נמוכה יותר מהמנפיק מאשר המקרה לאג"ח שאין לו קרן שוקעת קשורה.

  • זוהי אפשרות אטרקטיבית במיוחד כאשר למנפיק האג"ח יש כספים מפוקפקים במקצת, ולכן מהווה סיכון גדול יותר למחדל.

חשבון הנאמנות מנוהל על ידי נאמן עצמאי, שאחראי גם על השקעת הכספים במערך ספציפי של קריטריוני השקעה קבועים מראש, וכן על מימוש אג"ח על פי תנאי הסכם האג"ח. ישנן מספר דרכים בהן ניתן להשתמש בקרן שוקעת לרכישה חוזרת של אגרות חוב. האפשרויות הן:

  • רכישה חוזרת של אגרות חוב בשוק הפתוח

  • רכישה חוזרת של אגרות חוב במחיר שיחה ספציפי

  • רכישה חוזרת של איגרות חוב במחיר השוק הנמוך או במחיר שיחה ספציפי

  • רכישה חוזרת רק במועד הפירעון של איגרות החוב

קרן לשקיעת אג"ח עשויה לאפשר לחברה לרכוש בחזרה אג"ח במחירים ומרווחים מסוימים. אם כן, לכך יכולה להיות השפעה נוגדת על הריבית האפקטיבית שהמשקיעים מוכנים לשלם, מכיוון שיש אי ודאות בשאלה האם אגרות החוב שלהם יפרשו מוקדם ובאיזה מחיר.

הקרן השוקעת לאג"ח מסווגת כנכס ארוך טווח בסיווג ההשקעות במאזן, מכיוון שהוא אמור לשמש לפרישת התחייבות המסווגת גם כטווח ארוך. אין לסווג אותו כנכס שוטף, שכן פעולה זו תטות את היחס השוטף של החברה כך שהיא תיראה מסוגלת הרבה יותר לשלם התחייבויות שוטפות מכפי שבאמת המקרה. כמו כן, קרן שוקעת אג"ח מציגה סכום מזומנים בעל פוטנציאל גדול למאזן, אשר על ידי המשקיעים יכול להתפרש כזמין לשימושים אחרים; מכאן הצורך לזהות בבירור את השימוש בכספיו במיוחד לצורך פרישת אג"ח.

כאשר חברה מסכימה להקים קרן לשקיעת איגרות חוב, משמעות הדבר היא שבמקור היא גייסה מזומנים למטרה מסוימת שיש לה תאריך סיום, ולכן אין בכוונתה להקדים את החוב בהנפקת אג"ח חלופית. המשמעות היא שהנהלת החברה משתמשת בכספים שלה בצורה שמרנית, במקום לדחוף התחייבות נוספת אל העתיד. פעולה זו מרמזת גם כי ייתכן שהחברה לא תמצא צורך להנפיק איגרות חוב שוב בעתיד.