ניהול באופן חריג הוא הנוהג לבחון את התוצאות הכספיות והתפעוליות של עסק, ולהביא נושאים לידיעת ההנהלה רק אם התוצאות מייצגות הבדלים משמעותיים מהסכום המתוקצב או הצפוי. לדוגמה, ייתכן שבקר החברה יידרש להודיע לניהול על ההוצאות הגבוהות ביותר בסך 10,000 דולר או 20% מהצפוי.
מטרת תפיסת הניהול לפי חריג היא להטריד רק את הניהול עם השונות החשובה ביותר מהכיוון המתוכנן או מתוצאות העסק. ככל הנראה מנהלים יבזבזו יותר זמן בטיפול בתיקונים גדולים אלה. ניתן לכוון את הרעיון, כך ששונות קטנות יותר יובאו לידיעתם של מנהלים בדרגים נמוכים יותר, בעוד ששונות מסיבית מדווחת היישר להנהלה הבכירה.
יתרונות הניהול לפי חריג
ישנן מספר סיבות תקפות לשימוש בטכניקה זו. הם:
זה מקטין את כמות התוצאות הכספיות והתפעוליות שעל ההנהלה לבחון, המהווה שימוש יעיל יותר בזמנן.
ניתן להגדיר את כותב הדוחות המקושר למערכת הנהלת החשבונות להדפיס אוטומטית דוחות במרווחים מוגדרים המכילים את רמות החריגה שנקבעו מראש, המהווה גישה דיווחית פולשנית.
שיטה זו מאפשרת לעובדים לעקוב אחר גישותיהם להשגת התוצאות המחויבות בתקציב החברה. ההנהלה תיכנס רק אם קיימים תנאי חריגה.
רואי החשבון של החברה יבצעו בירורים לגבי חריגים גדולים כחלק מפעילות הביקורת השנתית שלהם, ולכן על ההנהלה לבחון סוגיות אלה לקראת הביקורת.
חסרונות הניהול לפי חריג
ישנם מספר נושאים עם תפיסת הניהול לפי חריג:
תפיסה זו מבוססת על קיומו של תקציב שעליו משווים תוצאות בפועל. אם התקציב לא היה מגובש היטב, יתכן שיש מספר גדול של שונות, שרבות מהן אינן רלוונטיות, ויבזבז את זמנו של מי שיחקור אותן.
הרעיון מחייב שימוש באנליסטים פיננסיים שמכינים סיכומי שונות ומציגים מידע זה להנהלה. לפיכך, נדרשת שכבה נוספת של תקורה ארגונית בכדי לגרום לקונספט לתפקד כראוי. כמו כן, ייתכן שמנתח לא כשיר לא יזהה נושא שעלול להיות רציני ולא יביא אותו לידיעת ההנהלה.
תפיסה זו מבוססת על מערכת הפיקוד והבקרה, בה מעקב אחר התנאים וההחלטות המתקבלות על ידי קבוצה מרכזית של מנהלים בכירים. במקום זאת אתה יכול לקבל מבנה ארגוני מבוזר, שבו מנהלים מקומיים יכולים לפקח על התנאים על בסיס יומי, ולכן אין צורך במערכת דיווחים חריגים.
הרעיון מניח שרק מנהלים יכולים לתקן שונות. אם עסק היה בנוי במקום זאת כך שעובדי קו החזית יוכלו להתמודד עם מרבית השונות ברגע שהם מתעוררים, היה צורך מועט בניהול באופן חריג.
