תקופת הגבייה הממוצעת היא מספר הימים הממוצע הנדרש לגביית סכומי חשבונית מלקוחות. המדד משמש לקביעת יעילות מדיניות מתן האשראי של החברה ומאמצי הגבייה. הנוסחה לתקופת האיסוף הממוצעת היא:
חשבונות ממוצעים חייבים ÷ (מכירות שנתיות ÷ 365 יום)
לדוגמא, לחברה יש חשבונות חייבים ממוצעים של 1,000,000 $ ומכירות שנתיות של 6,000,000 $. חישוב תקופת הגבייה הממוצעת שלו הוא:
1,000,000 $ חייבים ממוצעים ÷ (6,000,000 $ מכירות ÷ 365 יום)
= 60.8 ימים ממוצעים לגביית חייבים
עלייה בתקופת הגבייה הממוצעת יכולה להעיד על כל אחד מהתנאים הבאים:
מדיניות אשראי רופפת יותר . ההנהלה החליטה להעניק יותר אשראי ללקוחות, אולי במטרה להגדיל את המכירות. פירוש הדבר גם שללקוחות מסוימים מותר פרק זמן ארוך יותר לפני שהם חייבים לשלם עבור חשבוניות שטרם נותרו. זה נפוץ במיוחד כאשר עסק קטן מעוניין למכור לרשת קמעונאית גדולה, שיכולה להבטיח דחיפת מכירות גדולה בתמורה לתנאי תשלום ארוכים.
הכלכלה המחמירה . תנאים כלכליים כלליים עשויים להשפיע על תזרים המזומנים של הלקוחות, ולדרוש מהם לעכב את התשלומים לספקיהם.
מאמצי גבייה מופחתים . תיתכן ירידה במימון מחלקת הגבייה או עלייה במחזור הצוות במחלקה זו. בשני המקרים, פחות מוקדש תשומת לב לגבייה, וכתוצאה מכך גידול בכמות החייבים החוביים.
ירידה בתקופת הגבייה הממוצעת יכולה להעיד על כל אחד מהתנאים הבאים:
מדיניות אשראי הדוקה יותר . ההנהלה עשויה להגביל את מתן האשראי ללקוחות ממספר סיבות, כגון לקראת ירידה בתנאים הכלכליים או אי-הון חוזר מספיק לתמיכה ברמה הנוכחית של חשבונות חייבים.
מונחים מופחתים . ייתכן שהחברה הטילה תנאי תשלום קצרים יותר על לקוחותיה.
מאמצי גבייה מוגברים . ייתכן שההנהלה החליטה להגדיל את כוח האדם והתמיכה הטכנולוגית של מחלקת הגבייה, מה שאמור להביא להפחתה בכמות החשבונות שאחר מכן.
המדד נבחן בצורה הטובה ביותר בקו מגמה, כדי לראות אם ישנם שינויים ארוכי טווח. בעסק שבו המכירות יציבות ותמהיל הלקוחות אינו משתנה, תקופת הגבייה הממוצעת צריכה להיות עקבית למדי מתקופה לתקופה. לעומת זאת, כאשר המכירות ו / או תמהיל הלקוחות משתנים באופן דרמטי, ניתן לצפות כי אמצעי זה ישתנה במידה ניכרת.
