עקרון האובייקטיביות הוא התפיסה לפיה הדוחות הכספיים של ארגון יתבססו על ראיות מוצקות. הכוונה מאחורי עיקרון זה היא למנוע מההנהלה ומחלקת הנהלת החשבונות של ישות לייצר דוחות כספיים שמוטים על ידי דעותיהם והטיותיהם.
לדוגמא, אם ההנהלה מאמינה כי בקרוב תהיה המרוויחה מתשלום מסיבי מתביעה, היא עשויה לצבור את ההכנסות הנלוות לתשלום, למרות שהראיות קובעות שתוצאה כזו עשויה שלא להתרחש. נקודת מבט אובייקטיבית יותר תהיה לחכות למידע נוסף לפני שתקבע קביעה כזו. צורה אחרת של הטיה שיכולה להטות תוצאות כספיות היא כאשר ההנהלה מחזיקה בנתח גדול בחברה, ולכן יש אינטרס לדווח על תוצאות אופטימיות עבור העסק, למרות שתפיסה אובייקטיבית יותר תביא לדיווח על תוצאות שמרניות יותר.
על ידי שימוש בנקודת מבט אובייקטיבית בעת בניית דוחות כספיים, התוצאה צריכה להיות מידע פיננסי עליו קהילת ההשקעות יכולה לסמוך בעת הערכת התוצאות הכספיות, תזרימי המזומנים ומצבה הכספי של ישות.
מבקרים חיצוניים זקוקים ללקוחותיהם כדי להפיק דוחות כספיים על פי עקרון האובייקטיביות, כך שמבקרים יוכלו להשתמש בעניין ראייתי כדי לוודא שהמידע בדוחות הוא נכון. קל יותר לעסק לעמוד בעקרון אם יש לו מערכת ארכיון רשומות מצוינת; זה מקל על רואי החשבון לאתר מידע התומך ביתרות המצרפיות שצוינו בדוחות הכספיים.
דרך נוספת לצפות בעקרון האובייקטיביות היא מנקודת מבטו של המבקר. אם מבקר עבד לאחרונה בחברה וכעת הוטל עליו לנהל את הביקורת של אותו עסק, יתכן שהוא או היא לא יהיו אובייקטיביים ביחס לדוח הביקורת שהתקבל, תלוי בקשר הקודם עם הלקוח.
