יחס כיסוי מודד את יכולתו של עסק לשלם את חובותיו במועד. יחסי הכיסוי משמשים בדרך כלל על ידי נושים ומלווים, הן עבור לקוחותיהם הקיימים והן עבור לקוחות חדשים המבקשים אשראי. ניתן להשתמש ביחסים באופן פנימי, אם כי בדרך כלל רק כאשר הסכמי ההלוואה מחייבים כי עסק צריך לשמור על יחס מינימלי מסוים, או אם יעמוד בפני ביטול הלוואה.
יחס כיסוי יכול לספק התמקדות צרה רק ביכולת להחזיר ריבית על הלוואה (יחס כיסוי הריבית) או לבחון את היכולת להחזיר הן את הריבית והן את תשלומי הקרן המתוזמנים בהלוואה (יחס כיסוי שירות החוב). סוג המדידה האחרון עדיף מכיוון שהוא מספק את הניתוח המפורט ביותר האם עסק יכול למלא את התחייבויות החוב שלו.
אין מכפיל כיסוי מסוים שנחשב ספציפי לטוב או רע. באופן כללי, ככל שהיחס גבוה יותר, כך גדלה ההסתברות שחברה תוכל לשלם את חובותיה. אם היחס הוא פחות מ -1: 1, זה אינדיקטור חזק לבעיות תשלומים קרובות. הדרך הטובה ביותר לבחון את יחס הכיסוי היא להתוות אותו על קו מגמה לאורך תקופה ארוכה; אם המגמה יורדת, זה יכול להוות אינדיקטור לבעיות עתידיות, גם אם היחס כרגע מספיק גבוה כדי להצביע על רמת נזילות סבירה. ניתן להשוות את היחס גם לאותו חישוב למתחרים, כדי לראות כיצד פועל העסק הממוקד ביחס לחבריו.
יש להעריך את יחסי הכיסוי בהתאמה לתנודתיות בתזרים המזומנים של החברה. אם תזרימי המזומנים משתנים הרבה לאורך זמן, אפילו יחס כיסוי גבוה לא יכול לספק אינדיקציה נאותה ליכולת התשלום. לעומת זאת, אם תזרימי המזומנים של החברה יציבים ואמינים ביותר, יחס כיסוי נמוך בהרבה עשוי עדיין לספק לנושה או למלווה ביטחון מסוים בנוגע להחזר.
