הפצות

ישנן מספר דרכים לבצע הפצות למשקיעים בתאגידי "C" ותאגידי "S", כמו גם בגופים אחרים, כגון שותפויות ונאמנויות. הטיפול במס בהפצות אלה משתנה, כמפורט להלן.

חלוקות לבעלי מניות בתאגיד "C"

כאשר בעל מניות בתאגיד "C" מקבל חלוקה, סכום התשלום קוזז לראשונה כנגד בסיס בעל המניות במניה. אם סכום החלוקה גדול מהבסיס, על בעל המניות להכיר ברווח הון בגין ההפרש. לעומת זאת, אם החלוקה מתייחסת לפירוק תאגיד "C" וסכום החלוקה נמוך מבסיס בעל המניות, הרי שההפרש הוא הפסד הון.

אם דווקא תאגיד "C" מנפיק דיבידנד, המקבל מכיר בו כהכנסה רגילה, מכיוון שהוא נחשב לבוא מהרווחים לטווח הקצר של העסק. אם בעל מניות בחר להירשם לתוכנית השקעה מחדש בדיבידנד המציעה הנחה ברכישת מניות נוספות, על בעל המניות להכיר גם בהכנסה רגילה בגובה ההנחה הזו.

אם תאגיד "C" מנפיק דיבידנד מניות למשקיעיו, אין אירוע מס שנגרם על ידי החלוקה, מכיוון שהמשקיעים לא ממש מקבלים הכנסה כלשהי. עם זאת, חל שינוי בבסיס המס של המניה, מכיוון שהמשקיעים מחזיקים כעת יותר מניות. בהתאם, עליהם להקצות את הבסיס הקיים שלהם במניות בין כל מניותיהם (כולל דיבידנד המניות החדש) בהתבסס על שווי השוק ההוגן שלהם ביום הנפקת דיבידנד המניות.

במקרה השכיח יחסית בו משקיע מוכר מניות בעסק לאחר תאריך ההכרזה על דיבידנד אך לפני ששולם, על המשקיע עדיין לשקול את ההכנסה החייבת בדיבידנד, מכיוון שבדיקת הדיבידנד עדיין מופנית לאותו משקיע.

הפצות לבעלי המניות בתאגיד "S"

כאשר תאגיד "S" מחלק לבעלי המניות, בעלי המניות מתייחסים לחלוקה כהפחתה של בסיסם במניות. הסכום לפיו חלוקה כלשהי עולה על בסיס זה נחשב לרווח.

כל הרווחים או ההפסדים שנוצרו על ידי תאגיד "S" יועברו למשקיעים שלו. לאחר מכן המשקיעים מדווחים על רווחים או הפסדים אלה ביחס לאינטרסים הבעלים שלהם בישות. חלקם של הכנסה זו משנה גם את בסיס המשקיעים במניות הבעלות שלהם בישות.

הפצות לבעלי מניות אמון

כאשר נאמנות להשקעות נדל"ן או קרן נאמנות חווה רווחי הון, היא יכולה לחלק את הרווחים הללו למשקיעים, אשר טוענים אז למס רווח הון לטווח ארוך על רווחים אלה.

הפצות לשותפים בשותפות

כאשר מחולקים ניירות ערך סחירים לשותפים בשותפות, ההכנסה החייבת הקשורה לחלוקה זו מוגבלת לסכום בו שווי השוק של ניירות הערך עולה על בסיסם בשותפות. הבסיס שלהם נגזר מכמות המזומנים ורכוש אחר שתרמו לשותפות.