בחשבונאות, מהותיות מתייחסת להשפעה של מחדל או שגיאת מידע בדוחות הכספיים של החברה על המשתמש בדוחות אלה. אם סביר להניח שמשתמשים בדוחות הכספיים היו משנים את מעשיהם אם המידע לא הושמט או מוטעה, הרי שהפריט נחשב לחשוב. אם המשתמשים לא היו משנים את מעשיהם, הרי שנאמר כי המחדל או ההטעיה אינם חשובים.
מושג המהותיות משמש לעתים קרובות בחשבונאות, במיוחד במקרים הבאים:
יישום תקני חשבונאות . חברה לא צריכה ליישם את הדרישות של תקן חשבונאי אם חוסר מעש כזה אינו חשוב בדוחות הכספיים.
עסקאות קלות . בקר שסוגר את הספרים לתקופה חשבונאית יכול להתעלם מרשומות יומניות קלות אם לכך תהיה השפעה לא מהותית על הדוחות הכספיים.
מגבלת היוון . חברה יכולה לגבות הוצאות על הוצאות שבדרך כלל יונו ויופחתו לאורך זמן, מכיוון שההוצאות קטנות מכדי להיות שוות את מאמץ המעקב, ולהיוון תהיה השפעה לא מהותית על הדוחות הכספיים.
לפיכך, המהותיות מאפשרת לחברה להתעלם מסטנדרטים חשבונאיים נבחרים, תוך שיפור יעילות הפעילות החשבונאית.
מעולם לא הוגדר במדויק קו ההפרדה בין חומריות לחומריות. אין הנחיות בתקני החשבונאות. עם זאת, דיון ממושך על הרעיון הונפק על ידי הרשות לניירות ערך באחד מעלוני חשבונאות הצוות שלה; הערות ה- SEC חלות רק על חברות ציבוריות.
להלן מספר דוגמאות לחשיבות במידע חשבונאי:
חברה נתקלת בשגיאה חשבונאית שתחייב יישום בדיעבד, אך הסכום כה קטן עד שלשינוי דוחות כספיים קודמים לא תהיה שום השפעה על קוראי הדוחות.
בקר יכול להמתין לקבל את כל חשבוניות הספק לפני סגירת הספרים, אלא בחר לצבור אומדן של החשבוניות שעוד לא יתקבלו כדי לסגור את הספרים במהירות רבה יותר; הצבירה עשויה להיות מעט לא מדויקת, אך השונות מהסכום בפועל לא תהיה מהותית.
חברה יכולה לבצע היוון של מחשב לוח, אך העלות יורדת מתחת למגבלת ההיוון הארגוני, ולכן המחשב מחויב בהוצאות ציוד משרדי במקום זאת.
