הרווח למניה מייצג את אותו חלק מהכנסות החברה העומד לרשות מחזיקי המניות הרגילות שלה. המדד נמצא במעקב צמוד על ידי משקיעים המשתמשים בו כדי לאמוד את ביצועי העסק.
הנוסחה לרווח למניה היא הרווח הנקי של החברה בניכוי דיבידנדים על מניות מועדפות, חלקי מספר המניות הרגילות המצטיינות. מספר המניות המצטיינות מתבטא בדרך כלל כמספר המשוקלל הממוצע של המניות במהלך תקופת הדוח. הנוסחה היא:
(רווח נקי - דיבידנדים מניות מועדפות) ÷ מספר המניות הרגילות המצטיינות
לדוגמא, עסק מדווח על 100,000 דולר מהרווח הנקי. הישות גם הנפיקה 20,000 דולר לדיבידנד לבעלי המניות המועדפות עליה. המספר המשוקלל הממוצע של מניות רגילות המצטיינות בתקופה היה 1,000,000. חישוב הרווח למניה הוא כדלקמן:
($ 100,000 רווח נקי - $ 20,000 דיבידנדים מועדפים) ÷ 1,000,000 מניות רגילות
= $ 0.08 רווח למניה
הרווח המדולל למניה מרחיב את תפיסת הרווח הבסיסית למניה, כולל גם את ההשפעות של המרת מכשירים ניתנים להמרה וכתבי אופציה מצטיינים (מה שמקטין את כמות הרווח למניה). אם עסק הנפיק מספר רב של מכשירים ניתנים להמרה אלה, סכום הרווח המדולל למניה עשוי להיות נמוך משמעותית מהנתון הבסיסי לרווח למניה.
ניתן להרחיב את תפיסת הרווח למניה כדי לחשב גם את אחוז השינוי ברווח למניה לאורך זמן, מה שמקנה למשקיעים מבט טוב יותר על האופן שבו הם מתקדמים. המדד שימושי גם להשוואת התוצאות של עסקים בגדלים שונים, מכיוון שהתוצאות שלהם מצטמצמות למדד משותף.
רעיון הרווח למניה הוא בעל ערך כלשהו למשקיע, אך הוא מתעלם מכמה גורמים אחרים, כגון:
היעילות שבה העסק משתמש בהון למימון פעילותו
התחזית למכירות עתידיות של מוצריה
מגמות בהוצאותיה לאורך זמן
ערך הנכסים הבלתי מוחשיים שמייצר עסק, כמו מאמצי המיתוג שלו
כתוצאה מכך, על המשקיע לראות ברווח למניה רק אחד מכמה גורמים שיש לקחת בחשבון בעת הערכת עסק.
