פיוס כולל התאמת שתי קבוצות רשומות כדי לראות אם יש הבדלים. התאמות מהוות צעד שימושי להבטחת רשומות חשבונאיות מדויקות. דוגמאות להתאמות הן:
- השוואת הצהרת בנק לרשומה הפנימית של קבלות ותשלומים במזומן
- השוואת הצהרת קבלה לרישום החשבוניות של הלקוח
- השוואת הצהרת ספק לרישום של החשבונות המצויים בחברה
פיוס יכול לחשוף טעויות בהנהלת חשבונות ואולי עסקאות הונאה. תוצאה של בדיקה זו היא כי רישומי ההתאמה נעשים ברשומות החשבונאיות כדי להתאים אותם לראיות התומכות.
תהליך הפיוס מתרחש בדרך כלל בסוף כל תקופת דיווח. כחלק מתהליך הסגירה, צוות הנהלת החשבונות רשאי לעסוק בפעילות הפיוס הבאה:
- ליישב את הצהרת הבנק
- ליישב בין חשבונות המאזן לפרטים התומכים
- ליישב בין רשומות מלאי ליתרות ידניות (אם משתמשים במערכת מלאי תקופתית)
התאמות נחשבות לפעילות בקרה חשובה. אם הם לא מתבצעים, הסבירות שמבקר ימצא שגיאות תגדל, מה שעלול לעורר פסק דין לפיו לעסק יש חולשת שליטה מהותית.
