הסיכון לדחייה שגויה מתעורר כאשר מדגם מצביע על כך שקיים סיכון לאי-אמירה מהותית כאשר זה אינו המקרה בפועל. מבקר שנתקל בנושא זה ירחיב את גודל המדגם או יערוך בדיקות אחרות, אם כי פעולה זו מפחיתה את יעילות עבודת הביקורת. סיכון זה הוא דאגה מיוחדת כאשר העלות או הקושי להשיג עדויות ביקורת נוספות גבוהות.
