לְמַמֵן

התאמות חשבונאיות

התאמה חשבונאית היא עסקה עסקית שטרם נכללה ברשומות החשבונאיות של עסק נכון למועד ספציפי. מרבית העסקאות נרשמות בסופו של דבר באמצעות הקלטה של ​​(למשל) חשבונית ספק, חיוב לקוח או קבלת מזומן. עסקאות כאלה לרוב מוזנות במודול של תוכנת הנהלת החשבונות שתוכנן במיוחד עבורה, ויוצר רישום חשבונאי מטעם המשתמש.

עם זאת, אם טרם נרשמו עסקאות מסוג זה בתום תקופת חשבונאות, או אם הרישום מציין באופן שגוי את השפעת העסקה, צוות הנהלת החשבונות מבצע התאמות חשבונאיות בצורה של התאמת רשומות. התאמות אלה נועדו להביא לתוצאות הכספיות המדווחות של החברה לעמידה בתכתיבי המסגרת החשבונאית הרלוונטית, כגון עקרונות חשבונאות מקובלים או תקני דיווח פיננסי בינלאומיים. ההתאמות משמשות בעיקר על בסיס צבירת חשבונאות. דוגמאות להתאמות חשבונאיות כאלה הן:

  • שינוי הסכום בחשבון מילואים, כגון הקצבה לחשבונות מסופקים או עתודת התיישנות מלאי.

  • הכרה בהכנסות שטרם חויבו.

  • דחיית ההכרה בהכנסות שחויבו אך טרם הושגו.

  • הכרה בהוצאות בגין חשבוניות ספק שטרם התקבלו.

  • דחיית ההכרה בהוצאות שחויבו לחברה, אך בגינן החברה טרם הוציאה את הנכס.

  • הכרה בהוצאות ששולמו מראש כהוצאות.

חלק מההתאמות החשבונאיות הללו נועדו להיות רישומים הפיכים - כלומר, הם יבוטלו החל מתחילת תקופת החשבונאות הבאה. בפרט, יש לבטל הכנסות והוצאות שנצברו. אחרת, חוסר תשומת לב מצד צוות הנהלת החשבונות עלול להשאיר את ההתאמות הללו בספרים לתמיד, מה שעלול לגרום לדוחות הכספיים העתידיים להיות שגויים. ניתן להגדיר רשומות היפוך להפוך באופן אוטומטי בתקופה עתידית, ובכך לבטל סיכון זה.

התאמות חשבונאיות יכולות לחול גם על תקופות קודמות בהן החברה אימצה שינוי בעקרון החשבונאי. כאשר יש שינוי כזה, הוא מועבר לתקופות חשבונאיות קודמות, כך שהתוצאות הכספיות למספר תקופות יהיו דומות.