דגימת עצירה או נסיעה כוללת הערכה של כל מדגם שנלקח מאוכלוסיה כדי לראות אם הוא מתאים למסקנה הרצויה. המבקר מפסיק להעריך דגימות ברגע שיש תמיכה מספקת למסקנה. אם ההערכה הראשונית אינה תומכת במסקנה, מי שעורך את הבדיקה מגדיל את גודל המדגם באופן הדרגתי וממשיך לבדוק, ומנסה להגיע לתוצאה הרצויה התומכת במסקנה הרצויה. זו יכולה להיות טכניקת דגימה יעילה, מכיוון שהיא ממזערת את כמות הבדיקות.
