נוסחת נפח העלות משמשת להפקת העלות הכוללת שתיווצר בהיקפי ייצור מסוימים. הנוסחה שימושית להפקת העלויות הכוללות לצרכי תקצוב, או לזיהוי רמות הרווח וההפסד המשוערות העשויות להגיע להשגת נפחי מכירות מסוימים. נוסחת נפח העלות היא:
Y = a + bx
Y = עלות כוללת
a = עלות קבועה כוללת (כלומר עלות שאינה משתנה ביחס לפעילות)
b = עלות משתנה ליחידת פעילות; מדובר בהוצאה כי אין להשתנות ביחס לפעילות
x = מספר יחידות הפעילות
לדוגמא, לחברה עלויות ייצור קבועות של 1,000,000 $ לחודש, והיא מוכרת מוצר בודד בעלות של 50 $ לבנייה. אם החברה מייצרת 10,000 יחידות במהלך חודש, נוסחת היקף העלות מראה כי העלות הכוללת שתיגרם ברמת נפח זו תהיה:
$ 1,000,000 עלות קבועה + ($ 50 ליחידה x 10,000 יחידות) = 1,500,000 $ עלות כוללת
הכישלון העיקרי של נוסחת נפח העלות הוא שהיא פועלת רק בטווח רלוונטי של נפחי יחידות. מחוץ לטווח זה, סביר להניח כי מרכיבי העלות הקבועה והמשתנה של הנוסחה ישתנו. לדוגמה:
רמת נפח גבוהה יותר עשויה לדרוש הוצאות בעלויות קבועות יותר כדי להגדיל את הקיבולת של פס הייצור או להרחיב את שטח הייצור.
רמת נפח גבוהה יותר עשויה לגרום להנחות ברכישה בכמות גדולה המוזילה את העלות המשתנה ליחידה.
לפיכך, יש לנתח בקפידה את טווח הפעילות הרלוונטי בעת שימוש בנוסחת נפח העלות, כדי לראות אם תוצאת החישוב תהיה תקפה.
נושא נוסף בנוסחה הוא שהיא פשטנית מדי. במציאות, יהיו מספר עלויות מעורבות המכילות אלמנטים קבועים ומשתנים, עלויות המשתנות בהתאם לנהלי עלויות שונים ומגוון רחב של מוצרים, ולא רק סוג מוצר אחד. בהתחשב במורכבויות אלה, הנוסחה עשויה לדרוש התאמה ניכרת כדי לשקף כראוי את סביבת התמחור של עסק.