לְמַמֵן

תיאוריה אדמיניסטרטיבית כללית

התיאוריה המינהלית הכללית היא מכלול של 14 עקרונות ניהול, כפי שנקבע על ידי אנרי פייול, מהנדס וכרייה צרפתי צרפתי. הוא האמין שניתן להחיל את העקרונות הבאים על כל עסק:

  • חלוקת עבודה . בכך שעובדים מתמחים במשימות ספורות בלבד, הם יכולים להתייעל בהרבה מאשר העובדים שעובדים בכל משימה אפשרית. אף על פי שנכון למדי, עיקרון זה הביא לעבודות לא מעניינות מאוד; לאחר מכן מעסיקים הוסיפו משימות כדי להפוך את המשרות למעניינות יותר.

  • סמכות . מנהלים חייבים להיות בעלי סמכות, מה שמעניק להם את הזכות לתת פקודות. עקרון זה החזיק מעמד, אם כי מגמה כללית לדחוף את קבלת ההחלטות עמוק בארגון העבירה את הסמכות לעוד ועוד אנשים.

  • משמעת . על העובדים לציית לכללי השלטון בארגון. עקרון זה עדיין נכון ונשאר רלוונטי.

  • אחדות הפיקוד . על כל עובד לקבל הזמנות ממפקח אחד בלבד. עיקרון זה החזיק מעמד במידה רבה, אם כי ארגוני מטריצות כוללים שימוש בשני מפקחים. כמו כן, צוותים נוטים יותר לפעול ברמות פיקוח מופחתות, במקום להתמודד עם נושאים כקבוצה.

  • אחדות כיוון . צריכה להיות תוכנית פעולה אחת שתנחה את העובדים. עקרון זה ברור מאליו; לא יכולות להיות תכניות מרובות, אולי סותרות, המושכות עובדים לכיוונים שונים.

  • כפיפות יחידים לקבוצה . האינטרסים של עובד בודד אינם גוברים על אלה של הארגון כולו. אם היו מפרים עקרון זה, העובדים יכולים לסרב לעבוד על משימות חיוניות אך לא מעניינות.

  • תגמול . יש לשלם לעובדים שכר הוגן. אף כי ברור מאליו, עיקרון זה מציין כי עובדים יעבדו קשה יותר אם יקבלו פיצוי ראוי על עבודתם. מחקר שנערך לאחר מכן מצא כי תגמול מהווה רק חלק מהתגמולים שהעובדים נוטים להעריך.

  • ריכוזיות . כמות ההחלטות צריכה להיות מאוזנת כראוי בכל הארגון, ולא רק בראש. זה היה עיקרון חשיבה קדימה למדי, וחיזה את המגמה המתמשכת להעצמת עובדים היטב במבנה הארגוני.

  • שרשרת סקלרים . צריך להיות קו סמכות ישיר מראש ההיררכיה הארגונית לתחתית, כך שכל עובד יכול לפנות למנהל בקו הסמכות אם מתעורר נושא שזקוק להחלטה. תפיסה זו עדיין ניתנת לפעולה ברובה.

  • סדר . על העובדים לקבל את המשאבים הנכונים הזמינים להשלמת עבודתם כראוי, הכוללת מקום עבודה בטוח ונקי. מנהלים עדיין מקדישים כמות עצומה מזמנם לוודא שהמשאבים מאורגנים כהלכה.

  • הון עצמי . יש להתייחס לעובדים באופן הוגן וטוב. הצהרה זו הייתה חשיבה קדימה כאשר הוכרזה לראשונה, והפכה רלוונטית יותר ככל שערך שמירת העובדים בכיתה הגבוהה הפך לדאגה יותר.

  • יציבות קביעות . צריכה להיות תחלופת עובדים מינימלית, שיכולה להיעזר בתכנון כוח אדם נכון, כך שניתן יהיה להביא עובדים חדשים בצורה מסודרת.

  • יוזמה . יש לאפשר לעובדים להביע את רעיונותיהם, מה שהופך אותם למעורבים יותר בארגון ומגבירים את יכולת התחרות של העסק.

  • אספריט דה קורפוס . על המנהלים לנסות כל העת לשפר את המורל של העובדים, מה שמשפר את האמון ההדדי של העובדים ויוצר מקום עבודה הרמוני יותר.

נראה כי כמעט כל העקרונות הללו ברורים כיום עד כאב, אך נחשבו למובילים למדי כאשר הם פותחו בסוף המאה ה -19.

$config[zx-auto] not found$config[zx-overlay] not found