הגדרת הוצאות פרסום
פרסום הוא כל תקשורת עם קהל יעד שנועדה לשכנע את אותו קהל לנקוט בפעולה כלשהי, כגון קניית מוצר או שירות. פרסום יכול גם להיות מיועד לבניית מודעות לענף או למותג. דוגמאות לפרסום הן שלטי חוצות, מודעות באנר לאתר, הכרזות רדיו וחסויות פודקאסטים, כמו גם עלויות ההפקה של כל אחד מהפריטים הללו. הוצאות פרסום הן העלות הנצרכת של פעילויות אלה.
חשבונאות על הוצאות פרסום
פרסום נרשם כנכס כאשר קיים קשר אמין ומודגם בין העלויות הכוללות וההטבות העתידיות הנובעות ישירות מהופעתן של עלויות אלה. לדוגמא, ישות מחזיקה בראיות אמינות לכך שאם היא תשלח 100,000 פרסום בדואר ישיר, היא תקבל 2,500 תגובות. לפיכך, עלות קבלת 2,500 תגובות היא העלות שנגרמה למשלוח 100,000 הדיוור. עם מידע כזה, ישות יכולה להשתמש במידע היסטורי כדי לחזות מהימנים לגבי הקשר בין ההוצאות השוטפות הנדרשות להשגת הכנסות עתידיות. אם קיים מידע היסטורי שכזה, צבר עלויות פרסום וחייב אותם בהוצאות כאשר אתה מזהה את ההכנסות הנלוות.
אם הוצאות הפרסום מיועדות לפרסום בתגובה ישירה, רשמו את ההוצאות כנכס רק אם המצב עומד בשני הקריטריונים הבאים:
המטרה העיקרית של הפרסום היא לייצר מכירות מלקוחות שניתן להוכיח שהם הגיבו באופן ספציפי לפרסום. עליכם להיות מסוגלים לתעד תגובות לקוחות, ולציין את שם הלקוח והפרסום שעורר את התגובה (כגון טופס הזמנה מקודד או כרטיס תגובה).
פעילות הפרסום מביאה להכנסות עתידיות אפשריות העולות על עלויות עתידיות שנגרמו למימוש ההכנסות, אשר ניתן להוכיח באמצעות דפוסי תוצאות היסטוריים הניתנים לאימות עבור הישות. אם אין היסטוריה תפעולית של מוצר או שירות חדש, ישות יכולה להשתמש בתור הוכחה לסטטיסטיקה עבור מוצרים ושירותים אחרים שניתן לתאם בין נתונים סטטיסטיים אליהם. סטטיסטיקה בענף אינה נחשבת לראיה אובייקטיבית מספיק.
כל מאמץ פרסום משמעותי מתייחס כמאגר עלויות עצמאי נפרד, כאשר כל מאגר חייב לעמוד בקריטריונים הקודמים לפני שניתן יהיה לרשום אותו כנכס.
בעסק קטן יותר חשוב לשים לב לעקרון הישות הכלכלית, שם רשומות הבעלים נשמרות בנפרד מאלה של העסק. משמעות הדבר היא כי כל הוצאות פרסום המתייחסות יותר לבעלים מאשר לעסק אינן צריכות להירשם כהוצאות העסק.
