לְמַמֵן

הגדרת ריבית נכנסת

ריבית נזקפת היא שיעור הריבית המשוער על החוב, ולא השיעור הכלול בהסכם החוב. נעשה שימוש בריבית זקופה כאשר השיעור המשויך לחוב משתנה במידה ניכרת משיעור השוק. מס הכנסה משמש אותו גם לגביית מיסים על ניירות ערך חוב המשלמים ריבית מינימלית או ללא ריבית.

כאשר שני צדדים מבצעים עסקה עסקית הכוללת תשלום עם שטר, הנחת ברירת המחדל היא ששיעור הריבית המשויך לשטר יהיה קרוב לשיעור הריבית בשוק. עם זאת, ישנם מקרים בהם לא נקבע ריבית, או כאשר השיעור הנקוב חורג באופן משמעותי משיעור השוק.

אם הריבית הנקובה והריבית בשוק שונות מהותית, יש צורך לרשום את העסקה באמצעות ריבית שתואמת יותר את שער השוק. השיעור שיש להשתמש בו הוא שער המקרב לשיעור שהיה נהוג אילו לווה ומלווה עצמאים היו מתקשרים להסדר דומה בתנאים דומים. הנחיה זו אינה חלה על המצבים הבאים:

  • חייבים ותשלומים בתנאי סחר מקובלים שאינם עולים על שנה

  • מקדמות, פיקדונות ופיקדונות ביטחון

  • פעילויות הלוואות מזומנים של לקוחות של מוסד פיננסי

  • כאשר שיעורי הריבית מושפעים מסוכנות ממשלתית (כגון אג"ח פטורה ממס)

  • עסקאות בין ישויות בבעלות נפוצה (כגון בין חברות בנות)

אם קיימת, האפשרות המועדפת להפקת ריבית זקופה היא לאתר את מחיר החליפין שנקבע של הסחורות או השירותים המעורבים בעסקה, ולהשתמש בכך כבסיס לחישוב הריבית. מחיר ההחלפה נחשב למחיר המשולם ברכישה במזומן. למעשה, משמעות הדבר היא כי טובין או שירותים יירשמו לפי שווים ההוגן. הבדל כלשהו בין הערך הנוכחי של השטר לבין השווי ההוגן של הטובין או השירותים יוחשב כשינוי בהוצאות הריבית (כלומר כהנחת שטר או פרמיה) לאורך חיי השטר.

אם לא ניתן לקבוע את מחיר החליפין שנקבע, יש לגזור ריבית חלה בעת הוצאת השטר. השיעור שנבחר צריך להיות השיעור הרווח עבור לווים דומים עם דירוג אשראי דומה, אשר עשוי להיות מותאם עוד לגורמים הבאים:

  • מצב האשראי של הלווה

  • ברית מגבילים בשטר

  • בטחונות בשטר

  • השלכות מס לקונה ולמוכר

  • קצב הלווה יכול לקבל מימון דומה ממקורות אחרים

כל שינויים שלאחר מכן בריבית השוק יתעלמו למטרות עסקה זו.

לאחר שנבחרה הריבית הנכונה, השתמש בה להפחתת ההפרש בין הריבית הזקופה לשיעור השטר לאורך חיי השטר, כאשר ההפרש יחויב בחשבון הוצאות הריבית. זה נקרא שיטת הריבית. הדוגמה הבאה ממחישה את המושג.

דוגמא לעניין נזקק

ארמדיל תעשיות מנפיק איגרות חוב בסך 5,000,000 דולר בשיעור נקוב של 5% ריבית, שם הנפקות דומות נרכשות על ידי משקיעים בריבית של 8%. אגרות החוב משלמות ריבית מדי שנה, והן אמורות להיממש תוך שש שנים.

על מנת להרוויח את שיעור השוק של 8% ריבית, רוכשים המשקיעים את אגרות החוב ארמדילו בהנחה. החישוב הבא משמש להפקת ההנחה על האג"ח, המורכבת מהערכים הנוכחיים של זרם תשלומי ריבית ומהערך הנוכחי של 5,000,000 $ שיש לשלם בשש שנים, כאשר שני החישובים מבוססים על ריבית של 8%: