לְמַמֵן

טכניקות תקצוב הון

תקצוב הון הוא סט טכניקות המשמשות להחלטה אילו השקעות יבוצעו בפרויקטים. קיימות מספר טכניקות של תקצוב הון, הכוללות את הפעולות הבאות:

  • תזרימי מזומנים מוזלים . העריך את סכום כל תזרימי המזומנים והזרמים הקשורים לפרויקט לאורך חיי השימוש המשוערים שלו, ואז החל שיעור היוון על תזרימי מזומנים אלה כדי לקבוע את ערכם הנוכחי. אם הערך הנוכחי חיובי, קבל את הצעת המימון.
  • שיעור תשואה פנימי . קבע את שיעור ההיוון שבו מזומנים המזומנים מפרויקט נטו לאפס. נבחר הפרויקט עם שיעור התשואה הפנימי הגבוה ביותר.
  • ניתוח אילוצים . בחן את ההשפעה של פרויקט מוצע על פעילות צוואר הבקבוק של העסק. אם ההצעה מגדילה את יכולת צוואר הבקבוק או שהמסלולים עובדים סביב צוואר הבקבוק, ובכך מגדילים את התפוקה, אז קבל את הצעת המימון.
  • ניתוח שבירה . קבע את רמת המכירות הנדרשת בה הצעה תביא לתזרים מזומנים חיובי. אם רמת המכירות נמוכה מספיק בכדי להיות בר השגה סבירה, קבל את הצעת המימון.
  • החזר מוזל . קבע את משך הזמן שיידרש לתזרים המזומנים המהוון מהצעה להחזיר את ההשקעה הראשונית. אם התקופה קצרה דיה, קבל את ההצעה.
  • שיעור החזר חשבונאי . זהו היחס בין הרווחים השנתיים הממוצעים של ההשקעה לסכום המושקע בה. אם התוצאה חורגת מערך סף, אושרה השקעה.
  • אפשרויות אמיתיות . התמקדו בטווח הרווחים וההפסדים העלולים להיתקל במהלך תקופת ההשקעה. הניתוח מתחיל בבדיקת הסיכונים אליהם נתון פרויקט, ואז מודלים לכל אחד מהסיכונים או שילובי הסיכונים הללו. התוצאה עשויה להיות זהירות רבה יותר בהימורים גדולים בסבירות יחידה של הסתברות.

בעת ניתוח השקעה אפשרית, כדאי לנתח גם את המערכת אליה תוכנס ההשקעה. אם המערכת מורכבת באופן יוצא דופן, סביר להניח שייקח זמן רב יותר עד שהנכס החדש יתפקד כמצופה במערכת. הסיבה לעיכוב היא כי עלולות להיות השלכות לא מכוונות שמפלשות דרך המערכת, ודורשות התאמות במספר אזורים שיש לטפל בהם לפני שניתן יהיה להשיג רווחים מההשקעה הראשונית.