החזר אג"ח הוא הרעיון של תשלום אג"ח בעלות גבוהה יותר עם חוב בעלות נטו נמוכה יותר למנפיק האג"ח. פעולה זו נוקטת בדרך כלל להפחתת עלויות המימון של עסק. החזר אג"ח נפוץ במיוחד בנסיבות הבאות:
מנפיק האג"ח חווה עלייה בדירוג האשראי, ולכן יכול לצפות לקבל חוב בעלות נמוכה יותר מהמקרה בו הונפקו האג"ח הקיימות בדירוג אשראי נמוך יותר.
יש פרק זמן משמעותי שבמהלכו יצטרך מנפיק האג"ח להמשיך ולשלם ריבית על האג"ח הקיימות, כך שההחזר עליהן יקזז בקלות את כל דמי העסקה הקשורים להחזר.
שיעורי הריבית נמצאים כעת ברמה נמוכה יותר מזו שהיו בעת הנפקת האג"ח.
מנפיק האג"ח יכול להשיג חוב חלופי שיש בו פחות מגבלות ממה שמוטלים בהסכמי האג"ח. לדוגמא, בהסכם אגרות חוב עשוי להיות נקבע כי לא ניתן להנפיק דיבידנדים כל עוד האיגרות חוב. בעלי המניות עשויים ללחוץ על ההנהלה להיזכר באג"ח הללו על מנת להנפיק להם דיבידנד.
מרבית הנקודות הקודמות צריכות להבהיר כי החזר אגרות חוב נוצר בגלל ההזדמנות למחזר מחדש בשיעורים נמוכים יותר. רק במקרה האחרון יש לגורמים אחרים השפעה על החלטת ההחזר.
החזר אגרות חוב יכול להיות מוגבל על ידי הסכם האג"ח הקיים, שעשוי לאסור או לפחות להגביל אותו לתאריכים מסוימים, או רק לאחר שחלף זמן מסוים מאז הוצאת האג"ח. זה נעשה כדי להפוך את הנפקת האג"ח הראשונית לאטרקטיבית יותר למשקיעים, שרוצים לנעול שיעור תשואה מסוים על השקעתם לפרק הזמן הארוך ביותר האפשרי.
