תקצוב מתמשך הוא תהליך של הוספה מתמדת של חודש נוסף לתום תקציב רב-תקופתי ככל שעובר כל חודש. לגישה זו יש יתרון בכך שמישהו מטפל כל הזמן במודל התקציב ומתוקן את הנחות התקציב לתקופה המצטברת האחרונה של התקציב. החיסרון של גישה זו הוא שאולי הוא לא יניב תקציב בר השגה יותר מהתקציב הסטטי המסורתי, מכיוון שתקופות התקציב שקדמו לחודש המצטבר שזה עתה התווספו אינן מתוקנות.
תפיסת התקצוב המתמשך מוחלת בדרך כלל על תקציב של 12 חודשים, כך שתמיד יש תקציב לשנה שלמה. עם זאת, ייתכן שתקופת התקציב אינה תואמת את שנת הכספים של החברה.
אם חברה בוחרת להשתמש בתקצוב מתמשך לפרק זמן קטן יותר, כגון שלושה חודשים, יכולתה ליצור תקציב איכותי משופרת מאוד. תחזיות מכירות נוטות להיות הרבה יותר מדויקות לאורך תקופות של כמה חודשים בלבד, כך שניתן לשנות את התקציב על סמך הערכות סבירות מאוד של פעילות החברה. בפרק זמן כה קצר, תקציב רציף זהה למעשה לתחזית לטווח קצר, אלא שתחזית נוטה לייצר יותר מספרי הכנסות והוצאות מצטברים.
תקצוב מתמשך דורש יותר תשומת לב ניהולית מאשר במקרה בו חברה מייצרת תקציב סטטי לשנה, מכיוון שכעת יש לחזור על פעילויות תקצוב כל חודש. בנוסף, אם חברה משתמשת בתקצוב השתתפותי כדי ליצור את התקציבים שלה באופן רציף, אזי זמן העובד הכולל שמשמש במהלך שנה הוא משמעותי. כתוצאה מכך, עדיף לנקוט בגישה רזה יותר לתקצוב מתמשך, כאשר פחות אנשים מעורבים בתהליך.
אם מוחלים עקרונות תקצוב מתמשכים על תקצוב הון, המשמעות היא שניתן להעניק כספים לפרויקטים גדולים של רכוש קבוע בכל עת, ולא במהלך תהליך תקצוב הון טיפוסי יותר לשנה המקובל במערכות תקצוב מסורתיות יותר.
