פרמיה על איגרות חוב שיש לשלם הינה הסכום העודף שבאמצעותו מונפקים אגרות חוב מעל ערך נקוב. זו מסווגת כהתחייבות, ומופחתת כהוצאות ריבית לאורך יתרת חיי האג"ח. ההשפעה נטו של הפחתה זו היא הפחתת סכום הוצאות הריבית הקשורות לאג"ח.
פרמיה מתרחשת כאשר ריבית השוק נמוכה משיעור הריבית הנקוב באג"ח. במקרה זה, המשקיעים מוכנים לשלם תוספת עבור האג"ח, מה שיוצר פרמיה. הם ישלמו יותר על מנת ליצור ריבית אפקטיבית שתואמת את שער השוק.
לדוגמא, נמכר אג"ח עם ריבית מוצהרת של 8%. באותה עת, שער השוק נמוך מ- 8%, ולכן המשקיעים משלמים 1,100 דולר עבור האג"ח, ולא את הערך הנקוב של 1,000 דולר. העודף של 100 דולר מסווג כפרמיה על אגרות חוב שיש לשלם, ומופחת להוצאה לאורך 10 שנות החיים הנותרות של האג"ח. באותה עת, סכום האג"ח הרשומה ירד לערכו הנקוב של 1,000 דולר, שהוא הסכום שהנפיק יחזיר למשקיעים.
