טובין במעבר מתייחסים לסחורות ולסוגים אחרים של מלאי שעזבו את מזח המשלוח של המוכר, אך טרם הגיעו לרציף המקבל של הקונה. המושג משמש כדי לציין אם קונה או מוכר טובין השתלט, ומי משלם עבור הובלה. באופן אידיאלי, על המוכר או הקונה לרשום טובין במעבר ברשומות החשבונאיות שלו. הכלל לעשות זאת מבוסס על תנאי המשלוח המשויכים לסחורה, שהם:
נקודת משלוח FOB . אם המשלוח מוגדר כמשלוח על סיפון הובלה (FOB), הבעלות עוברת לקונה ברגע שהמשלוח יוצא מהמוכר.
יעד FOB . אם המשלוח מוגדר כיעד הובלה על הסיפון (FOB), הבעלות עוברת לקונה ברגע שהמשלוח מגיע לקונה.
לדוגמה, ABC אינטרנשיונל שולחת סחורה של 10,000 דולר לארוחות הבדים של ארובה ב- 28 בנובמבר. תנאי המשלוח הם נקודת משלוח FOB. מכיוון שמשמעות התנאים הללו היא שארובה תופס בעלות על הסחורה ברגע שהיא עוזבת את מזח הספנות של ABC, ABC צריכה לרשום עסקת מכר ב- 28 בנובמבר, וארובה צריכה לרשום קבלת מלאי באותו תאריך.
נניח את אותו תרחיש, אך תנאי המסירה הם כעת יעד FOB, והמשלוח לא מגיע למזח הקבלה של ארובה עד ה -2 בדצמבר. במקרה זה, אותן עסקאות מתרחשות, אך ב -2 בדצמבר במקום 28. בנובמבר. בתרחיש משלוח היעד של FOB, ABC אינה מתעדת עסקת מכר עד דצמבר.
מנקודת מבט מעשית, ייתכן שהקונה לא יקיים נוהל לרישום מלאי עד שהוא יגיע לרציף המקבל. זה גורם לבעיה בתנאי נקודת המשלוח של FOB, מכיוון שגורם המשלוח מתעד את העסקה בנקודת המשלוח, והחברה המקבלת אינה מתעדת קבלה עד שהעסקה נרשמת במעגן הקבלה שלה - לפיכך, איש אינו רושם את המלאי בזמן שהיא נמצא במעבר מהמוכר לקונה.
העיכוב ברישום קבלת הסחורה על ידי הקונה אינו ממש מהווה בעיה, כל עוד העסק נמנע מלרשום גם את החשבון הקשור לתשלום עד למועד רישום המלאי הקשור. אחרת, תהיה אי התאמה בין הנכס לבין ההתחייבות הקשורה אליו.
תנאים דומים
טובין במעבר ידועים גם כמלאי במעבר ובמלאי מעבר.
