פחת מהווה הפחתה ברת ערך לסכום הנכס של נכס קבוע. פחת נועד לשקף בערך את הצריכה בפועל של נכס הבסיס, כך שהערך הספרי של הנכס הופחת לערך ההצלה שלו עד לסיום תוחלת החיים השימושית שלו. אך מדוע בכלל אנו זקוקים לפחת? הגורמים לפחת הם:
בלאי . כל נכס יתפרק בהדרגה במהלך תקופת שימוש מסוימת, ככל שחלקים נשחקים ויש צורך להחליפם. בסופו של דבר, לא ניתן עוד לתקן את הנכס, ויש להיפטר ממנו. סיבה זו שכיחה ביותר עבור ציוד ייצור, אשר בדרך כלל יש אורך חיים מומלץ של היצרן המבוסס על מספר מסוים של יחידות המיוצרות. נכסים אחרים, כמו בניינים, ניתנים לתיקון ושדרוג לפרקי זמן ארוכים.
מתכלה . לחלק מהנכסים יש אורך חיים קצר ביותר. תנאי זה חל ביותר על מלאי, ולא על רכוש קבוע.
זכויות שימוש . נכס קבוע עשוי להיות למעשה זכות להשתמש במשהו (כגון תוכנה או בסיס נתונים) לפרק זמן מסוים. אם כן, תוחלת החיים שלו מסתיימת כאשר תוקף זכויות השימוש פוגות, ולכן יש להסתיים פחת בסוף תקופת השימוש.
שימוש במשאבי טבע . אם נכס הוא משאבים טבעיים, כמו מאגר נפט או גז, דלדול המשאב גורם לירידות ערך (במקרה זה, זה נקרא דלדול, ולא פחת). קצב הדלדול עשוי להשתנות אם חברה תשנה לאחר מכן את אומדן יתרותיה שנותרו.
חוסר יעילות / התיישנות . חלק מהציוד יושמע על ידי ציוד יעיל יותר, מה שמפחית את השימושיות של הציוד המקורי.
וריאציה במושג הפחת היא הרס או נזק לציוד. אם זה קורה, יש לרשום את הציוד או למחוק אותו כדי לשקף את ערכו המופחת ואולי את אורך החיים הקצר יותר. וריאציה נוספת היא ירידת ערך של נכסים, כאשר העלות הספית של נכס גבוהה משווי השוק שלו. אם מתרחשת ירידת ערך, ההפרש מחויב בהוצאות, מה שמקטין את הערך הספרי של הנכס.
כאשר קיים נזק או ירידת ערך של נכס, הוא יכול להיחשב כגורם לפחת, מכיוון ששני האירועים משנים את סכום הפחת שנותר להכרה.
