לְמַמֵן

עלות המוצרים שיוצרו

עלות הסחורות המיוצרות היא העלות שהוקצתה ליחידות המיוצרות בתקופת חשבונאות. הרעיון שימושי לבחינת מבנה העלויות של פעולות הייצור של החברה. הגישה הטובה ביותר לבחינת עלות המוצרים המיוצרים היא לפרק אותה לחלקיה המרכיבים ולבחון אותם על קו מגמה. על ידי כך, ניתן לקבוע את סוגי העלויות שהחברה נושאת לאורך זמן כדי לייצר תמהיל וכמות סחורות מסוימת. מבנה עלויות זה כולל בדרך כלל את כל הדברים הבאים:

  • עלות חומרים ישירים המשמשים בתהליך הייצור במהלך התקופה.

  • עלות העבודה הישירה ששימשה בתהליך הייצור במהלך התקופה.

  • כמות התקורה שהוקצתה לסחורות מיוצרות במהלך התקופה.

פעולות קמעונאיות אינן בעלות של מוצרים המיוצרים, מכיוון שהיא מוכרת רק מוצרים המיוצרים על ידי אחרים. לפיכך, עלות הסחורה שנמכרה מורכבת מסחורה שהיא מוכרת מחדש.

עלות הסחורה המיוצרת אינה זהה לעלות הסחורה שנמכרה. טובין המיוצרים עשויים להישאר במלאי חודשים רבים, במיוחד אם חברה חווה מכירות עונתיות. לעומת זאת, סחורות שנמכרות הן אלה שנמכרות לצדדים שלישיים בתקופת החשבונאות. יכולות להיות סיבות רבות שעלות הסחורות המיוצרות ועלות הסחורות שנמכרו נבדלות זו מזו, כולל:

  • יתכן שלא יהיו מכירות כלל במהלך התקופה, בעוד הייצור נמשך. עלות הסחורה שנמכרה אפוא, ואילו עלות הסחורה המיוצרת עשויה להיות משמעותית.

  • יתכנו מכירות רבות במהלך החודש ממאגרי מלאי, בעוד שאין ייצור בכלל. עלות הסחורה שנמכרה עשויה אפוא להיות משמעותית, בעוד שעלות הסחורה המיוצרת היא אפסית.

  • עלות הסחורה שנמכרה עשויה להכיל חיובים הקשורים למלאי מיושן.

  • הסיבה הסבירה ביותר להבדלים בין עלויות הסחורות המיוצרות והנמכרות היא פשוט שתמהיל המוצרים שנמכרו אינו תואם בדיוק את תמהיל המוצרים המיוצרים.

עלות הסחורות המיוצרות היא מרכיב בחישוב עלות הסחורה שנמכרה. החישוב הוא:

מלאי מתחיל + עלות מוצרים המיוצרים - מלאי סיום

= עלות הסחורה שנמכרה

חישוב זה משמש לשיטת המלאי התקופתי. אין צורך בשיטת המלאי התמידי, שם עלות היחידות הנמכרות מוכרת בעלות הסחורה שנמכרה.

$config[zx-auto] not found$config[zx-overlay] not found