אספקה מחויבת בדרך כלל בהוצאות כאשר הם נרכשים. הסיבה לכך היא שעלותם נמוכה כל כך שלא כדאי להוציא את המאמץ לעקוב אחריהם כנכס לתקופה ממושכת. אם מתקבלת ההחלטה לעקוב אחר אספקה כנכס, הם בדרך כלל מסווגים כנכס שוטף. כדי לסווג כנכס שוטף, חייבת להיות ציפייה סבירה כי השימוש באספקות ישמש בתוך 12 החודשים הקרובים. אם לא, האספקה מסווגת במקום זה כנכסים ארוכי טווח. כאשר אספקה מסווגת כנכסים, הם בדרך כלל נכללים בחשבון אספקת מלאי נפרד, שנחשב אז לחלק מאשכול חשבונות המלאי. אם כן, אספקה מופיעה בסעיף "מלאי" במאזן.
