מכירות ברוטו הן הסכום הכולל של כל עסקאות המכירה שדווחו בתקופה, ללא ניכויים הכלולים בנתון. מכירות נטו מוגדרות כמכירות ברוטו פחות שלוש הניכויים הבאים:
קצבאות מכירה . הפחתה במחיר ששילם לקוח, עקב פגמים קלים במוצר. המוכר מעניק דמי מכירה לאחר שהקונה רכש את הפריטים המדוברים.
הנחות במכירה . הנחה בתשלום מוקדם, כגון תשלום של 2% פחות אם הקונה משלם תוך 10 ימים מיום החשבונית. המוכר לא יודע אילו לקוחות ייקחו את ההנחה בזמן המכירה, ולכן ההנחה מיושמת בדרך כלל עם קבלת המזומן מהלקוחות.
החזר מכירות . החזר כספי שניתן ללקוחות אם הם מחזירים סחורה לחברה (בדרך כלל באישור סחורה חוזרת).
בסך הכל, הניכויים הללו הם ההפרש בין מכירות גולמיות למכירות נטו. אם חברה לא מתעדת קצבאות מכירות, הנחות מכירה או החזר מכירות, אין הבדל בין מכירות ברוטו למכירות נטו.
כל שלושת הניכויים נחשבים לחשבונות קונטרה, מה שאומר שיש להם יתרת חיוב טבעית (בניגוד ליתרת האשראי הטבעית לחשבון המכירות); הם נועדו לקזז את חשבון המכירות.
חברה רשאית לבחור להציג את מכירותיה ברוטו, הניכויים ומידע המכירות נטו בקווים נפרדים בדוח רווח והפסד. עם זאת, פעולה זו תופסת שטח נכבד, ולכן מקובל הרבה יותר לראות מצגת מכירות נטו, בה סכומי המכירות והניכוי ברוטו מצטברים לפריט יחיד של מכירות נטו.
מכירות גולמיות יכולות להיות נתון מטעה כאשר היא מדווחת כפריט בודד, בנפרד משאר דוח רווח והפסד, מכיוון שהיא עשויה להפריז במידה ניכרת בכמות המכירות, ולקוראים לא תהיה אפשרות לדעת מה גובה הניכויים השונים. לפיכך, אם יש לדווח על מכירות בנפרד מדוח רווח והפסד, יש לדווח על הסכום כמכירות נטו.
ההבדל בין מכירות ברוטו למכירות נטו יכול לעניין אנליסט, במיוחד כשמעקב אחר קו מגמה. אם ההבדל בין שתי הנתונים גדל בהדרגה עם הזמן, זה יכול להצביע על בעיות איכות במוצרים שמניבים תשואות ומכירות גדולות במיוחד.