נעשה שימוש בתמחור מבוסס שירות כאשר מרכז שירות בארגון מחייב את שירותיו בחלקים אחרים של העסק. דמי השירות הקשורים לפעילות זו צריכים להתבסס לפחות על העלויות הישירות הקשורות במתן שירותים. החיוב יכול גם לעלות לתפיסה מעוגלת יותר של עלות, שבה נוסף דמי תקורה ואף רווח לדמי השירות. דוגמאות למרכזי שירות העשויים להשתמש בתמחור מבוסס שירות הם טכנולוגיית מידע (IT), שירותי סניף ותחזוקת מתקנים.
על ידי שימוש בתמחור מבוסס שירות, מחלקות "לקוח" יכולות להחליט על נפח ואיכות השירותים שהם רוצים לקבל, בהתבסס על המחיר המתוקצב. לחלופין, הם יכולים להחליט לחפש מקום אחר כדי לקבל שירותים במחיר נמוך יותר. יש בכך כדי להפעיל לחץ על תמחור כלפי מטה על מחלקת השירות, שכעת חייבת להתחרות במחירים שמציעים נותני שירותים חיצוניים.
כאשר הוא נחשף לתחרות חיצונית, יש יותר סיכוי שמרכז שירות יעריך מחדש את מבנה העלויות שלו. לדוגמא, מרכז שירות IT עשוי להיות נוטה יותר לעבור ממערכות מחשב מדור קודם ולעבר תוכנה מהמדף או פיתרון מבוסס ענן.
במקרים מסוימים, מנהל מרכז שירות עשוי להבין שאי אפשר להתחרות עם ספק חיצוני של אותו שירות ואף יסכים מרצונו למיקור חוץ של המחלקה. נסיבה סבירה יותר היא שהמנהל ישווה כל הזמן עלויות פנימיות לעלויות חיצוניות כדי להבטיח שהמחלקה שלו תישאר תחרותית. תוצאה אפשרית נוספת היא שמרכז שירות מספק את שירותיו מחוץ לחברה, לצדדים שלישיים.
אזהרה בעת שימוש בתמחור מבוסס שירות היא שספק חיצוני עשוי להוריד את מחיריו במידה מספקת בכדי לגרום לפירוק מחלקת שירותים פנימית, ולאחר מכן הספק יעלה את מחיריו כשאין עוד תחרות פנימית.
גישה זו תיצור עבודה רבה יותר עבור מחלקת הנהלת חשבונות, אשר חייבת להכניס למערכת הנהלת החשבונות את כל העלויות המחויבות בין המחלקות.
