עלות שפג תוקפה היא עלות שהוכרה כהוצאה. זה קורה כאשר ישות צורכת או מקבל תועלת בעלות באופן מלא (מה שמביא לפעמים לייצור הכנסות). עלות שפג תוקפה עשויה להתפרש כאובדן הערך הכולל של הנכס. עלות שעבורה חלק עדיין נרשם כנכס וחלק הוכר כהוצאה יכולה להיחשב בעלות שתוקפה פג חלקית.
לדוגמא, חברה מוציאה 10,000 דולר לרכישת קטלוגים של מוצרים, אותם היא רושמת כהוצאה ששולמה מראש בינואר. היא מחלקת את הקטלוגים במהלך תערוכה בחודש מרץ, ואז היא גובה את העלות של 10,000 דולר להוצאות השיווק. 10,000 $ הופכים לעלות שפג תוקף בחודש מרץ.
כדוגמה נוספת, חברה משלמת 100 דולר עבור ציוד משרדי ביוני. אף על פי שלא ניתן יהיה להשתמש במצרכים במשך מספר חודשים, לא כדאי הזמן של צוות הנהלת החשבונות להכיר בעלות כה קטנה לאורך מספר תקופות דיווח. במקום זאת, 100 $ מחויבים בהוצאות עם התהוותם, כלומר מדובר בעלות שפג תוקפה ביוני.
