הון מושקע הוא הכספים המושקעים בעסק במהלך חייו על ידי בעלי מניות, בעלי אג"ח ומלווים. זה יכול לכלול נכסים שאינם מזומנים שתרמו בעלי המניות, כגון שווי בניין שתרם בעל מניות בתמורה למניות או שווי השירותים הניתנים בתמורה למניות. על עסק להרוויח תשואה על ההון המושקע שלו העולה מעלות ההון; אחרת, החברה הורסת בהדרגה את ההון שהושקע בה. לפיכך, הון מושקע נחשב כמושג ניתוח פיננסי, ולא כמושג חשבונאי.
סכום ההון המושקע אינו רשום במאזן של החברה כפריט נפרד. במקום זאת, יש להסיק את הסכום ממידע אחר המצוין ברשומות החשבונאיות של החברה. חישוב ההון המושקע לפי גישת המימון הוא:
הסכום ששולם עבור מניות שהונפקו
+ הסכום ששולמו מחזיקי אגרות החוב בגין איגרות חוב שהונפקו
+ כספים אחרים שהושאלו על ידי המלווים
+ התחייבויות שכירות
- אין צורך במזומנים והשקעות לתמיכה בפעילות
= הון מושקע
הרווחים השמורים (הרווחים שהפיק עסק) אינם נכללים בחישוב ההון המושקע.
דרך חלופית להפיק הון מושקע נקראת הגישה התפעולית. לפי הגישה התפעולית, חישוב ההון המושקע הוא כדלקמן:
+ הון חוזר נקי הדרוש לפעולות
+ רכוש קבוע בניכוי פחת מצטבר
+ נכסים אחרים הדרושים לצורך פעולות
= הון מושקע
לדוגמא, אם חברה מכרה מניות תמורת 5,000,000 $, הנפיקה 2,000,000 $ אג"ח, ויש לה 200,000 $ התחייבויות חכירה, ההון המושקע שלה הוא 7,200,000 $.
הבעיה בשתי הווריאציות בנוסחה היא שהקביעה כמה מזומנים ונכסים אחרים נדרשים לתמיכה בפעולות היא שיחת שיפוט, ולכן יכולה להשתנות בהתאם לתפיסות האדם שיוצר את המדידה. בדרך כלל, מחזור המרת מזומנים ממושך דורש לייעד נכסים נוספים כנדרש לתפעול.
